חזרה

19/09/2010 רומניה- בוקרשט, MANASTIREA CURTEA D E ARGES , מעבר ההרים טראנספאגארשן, סיביל, סיביו



אחרי לילה עם תנומות קלות ולא נוחות אנו נוחתים בשדה התעופה של בוקרשט.
ההתרגשות בעיצומה כשבפתח האולם מחכה לנו איש עם שלט YAFFA TILBOR היכרות קצרה עם אובידיו המדריך וויקטור הנהג ואנו ממהרים למיניבוס המהודר המחכה לנו בחניון.

מתחילים בכביש העוקף את בוקרשט, אובידיו מספר ונותן רקע ראשוני על המדינה ועיר הבירה. חיים כבר חולב מידע נדלני. סבתא מתעניינת ברמת החיים כאן עכשיו לעומת העבר. מסתבר שרמת החיים בבוקרשט האמירה מאוד. רבים בונים להם בתי פאר, אולם מחוץ לבוקרשט החיים כמעט כמו בעבר. האנשים הכפרים חיים בפשטות לרוב ללא צנרת מים, כמעט בכל חצר יש באר מים. המשק אוטרקי כלומר כל משפחה מגדלת את צרכיה לבד.

די מהר הכביש המהיר מסתיים ואנו נוסעים באזור טרנסילבניה, בין הכפרים הרבים. בין הכפרים מבחינים בשדות חקלאיים שאחרי התקופה הקומוניסטית רבים התחילו לעבד למחייתם. בכפרים הסמוכים לבוקרשט רואים מדי פעם בתים מפוארים של אלו העובדים בבירה אך מעדיפים לגור בכפר. בהמשך, בכפרים הבתים פשוטים, בחצר באר וערימת הקש, הנקראת פון, אותה אוספים ומכינים בקיץ שתשמש מאכל לחיות בחורף הקשה. תופעה נרחבת כאן היא כמות ענקית של כלבים משוטטים ברחובות.

בדרך בין נים לנים, הנוער מתרגל מלים ברומנית בעזרתה החביבה של סבתא. לאט לאט מתחיל להיבנות אוצר מלים ברומנית.

עצירה ראשונה בסופר מקומי להצטיידות ושוב נוסעים עד למנזר MANASTIREA CURTEA D E ARGES המנזר יפה. בפנים כל הקירות והתקרה מצויירים בדמויות מהברית החדשה. בפנים נזיר מתעניין בנו ומתלהב לשמוע שאנו מישראל ומברך אותנו במריחת שמן מירושלים על המצח.

ביציאה שוק קטן. סבתא כבר מתעניינת במזכרות, ואנו מתלהבים מהקריוטוש (אותו מאכל הונגרי שהגיע לארץ, בצק מתוק עם אגוזים וכל מיני תוספות מגולגל על גליל). ברגע של בגרות מחליטים שעוד מעט אוכלים ולכן נקנה רק אחרי הארוחה (החלטה לא מוצלחת!! שתתבהר בהמשך).

ממשיכים בנסיעה בנוף יפה, בין כפרים. בדרך בין מכוניות לרוב מראה מהעבר בדמות עגלת עץ פשוטה רתומה לסוסים. לצד העבר מאמצי פיתוח נרחבים במיוחד כאלה שאנו מרגישים בצורת פקקים בכביש שעובר שיפוץ בכספי האיחוד הארופי, שרומניה קבלה ב2009. הדרך מתארכת והארוחה המובטחת מתרחקת. הערכת זמן מחודשת מדברת על כשעתיים לארוחה.

בדרך למעבר ההרים טראנספאגארשן Transfagarasanul, דרך מפותלת ומקסימה. נוסעים לצד הנהר כשמסביב נוף יפה ומרשים. עוצרים באגם Vidraru, עם התחנה ההידרואלקטרית, והסכר הגדול, כשמעל משקיף פסל החשמל . בבניית הסכר והכביש כאן מתו אלפי חיילים ואסירים תחת משטרו של צ'אוצ'סקו.
ממשיכים, הדרך המתפתלת לגובה 2200 מטר משאירה את רישומה על כולנו, ובמיוחד על ספיר שמרגישה ממש רע. כמה מנוחות בדרך שמנוצלות גם לתצפיות יפות והמצב משתפר. כולם כבר מצפים לארוחה ומבכים את הקריוטוש שלא נקנה.
עוד קצת וכבר מגיעים לסיביל לארוחת צהריים שהפכה לערב, והנה עוד פקק בו נעמדים 40 דקות תמימות כדי לגלות שבסך הכל משפצים את הכביש.

סוף סוף מגיעים לכפר קטן סיביל אכלנו במסעדה משפחתית אוכל שהוכן בעבודת בית. גבינות, ביצים, דגים, מרקים ושיא השיאים-ממליגה!. שתינו גם צ'ויקה- משקה אלכוהולי חריף.
בסוף הארוחה והאירוח הלבבי בעלת המקום מחלקת לבנות צמידים מעשה ידיה. משם אחרי נסיעה קצרה ביחס לנסיעה הכללית לאותו יום הגענו למלון בסיביו Sibiu ללינת לילה.





בדרך למעבר ההרים טראנספאגארשן

אגם וידריו

MANASTIREA CURTEA D E ARGES
חזרה