חזרה

20/09/2010 רומניה- סיביו , אלבה יוליה, טורדה, טרגו מורש



הבוקר קר וגשום, התחלנו בטיול ברובע העתיק והיפה של סיביו. העיר יפה ומוקפת חומה חזקה. היא נוסדה ע"י גרמנים ו בשנת 2007 העיר הוכרזה ע"י האיחוד האירופי כ"בירת התרבות של אירופה ". לכבוד זה נערכו בה פסטיבלים לאורך כל שנת והתבצע פרויקט שחזור נרחב שעזר להציל חלקים נרחבים מהמרכז ההיסטורי של העיר.2007.
שוטטנו בסמטאות הציוריות, ראינו את הכנסיה הקתולית, לידה נמצא בית מלאכה לעבודות ברזל. המאפשר לכל אחד שרוצה לבוא ולעבוד בו.
המשכנו לכיכר בה ראינו את הכנסיה האוונגליסטית שנקראת גם "כנסיית הבשורה", מבנה מרשים בסגנון גותי. בחזיתה ניצב פיסלו של ג`ורג` דניאל טאוץ, הבישוף של סיביו מ-1899. המשכנו ברחובות הציוריים וראינו על הגגות את העינים של סיביו אשר ייחודיות לעיר ומשומרות ע"י אונסקו. מדובר בחלונות דמויי עיני חתול הנפערים בגגות הרעפים של בתי העיר, מראה מרשים.

המשכנו לכיכר הענקית של העיר, פיאצה מארה - הככר הגדולה, המוקפת בתים עתיקים יפים וצבעוניים. אחד מהם הוא בית העירייה, השני הוא מוזיאון ברוקנטל לאמנות, השלישי מוזיאון בית המרקחת העתיק ועוד מבנים מעניינים. בכיכר פגשנו מתנדב המטפל ומאכיל את היונים בכיכר. המוני יונים מתאספות לידו. התנדבנו בהתלהבות לעזור לו להאכיל את אותן. לפתע הוא תפס יונה ובדק את רגלה שהתנפחה כתוצאה מחוט שהתלפף סביבה. קשה היה להתנתק ממחזה המוני היונים העטים על פירורי הלחם שפיזרנו שם. לבסוף, אחרי צילומים משותפים המשכנו במדרחוב הסמוך המלא חנויות, מסעדות ובתי קפה.
ברחוב צ'טאצי טיילנו בחלק השמור ביותר של הביצורים מימי הביניים - זהו קטע מחומת העיר הכולל שלושה מגדלים, ותעלת מגן. כל מגדל היה מקום מפגש לגילדה אחרת. הביצורים הללו הטילו בזמנם מורא על פולשים, והצליחו להגן על העיר מפני הניסיונות הרבים של התורכים להשתלט עליה.

מסיביו נסענו לכיוון העיר אלבה יוליה Alba Iulia בדרך בעקבות שיפוץ גשר נאלצנו לחצות את הנהר על גשר מאולתר על דוברות, המזכיר את מעברי טנקים המוכרים מהירדן.
אטרקציה נוספת בדרך, ספיר ונטע מארגנות לכולם משחק מהנה של "לא נפסיק לשיר" וממשיכות במידע על רומניה: הדגל המורכב משלושה פסים, כחול, צהוב ואדום (כשלושת הנסיכויות המרכיבות את רומניה). ספיר ונטע ממשיכות במידע על האמונות התפלות הנהוגות בקרב הרומנים... וסבתא מאשרת ומוסיפה פרטים.

העיר אלבה יוליה, הייתה בעבר עיר הכתרתם של מלכי רומניה. בה חתמו ב1600 נסיכויות וואלכיה, נסיכות טרנסילבניה ונסיכות מולדוביה על איחוד להקמת רומניה. עברנו בשוק מקומי קטן, סבתא קנתה דיסקים של מוסיקה רומנית ונטע משלמת לקשישה ליי אחד כדי להשקל, הקשישה שמחה מאוד ונטע שמחה אף יותר. מנסיון של היום הראשון לא ויתרנו על הפסקת פיצה וכמובן, שרון לא ויתרה על הפלצינטה הידוע.

המשכנו בנסיעה לאטרקציה ייחודית, מכרה המלח המפואר בטורדה Turda. הגענו ממש עם הסגירה. אחר הכניסה הלכנו במנהרה ארוכה (800 מטר) עד לחדר בו יש פתח בקיר לתוך המכרה. כשצועקים לכיוון המכרה חוזר ההד בהשהיה מספר פעמים. המשכנו במנהרה לחדר נוסף בו נמצא מתקן הטוחן את המלח לאבקה. ירדנו למכרה. חלק הירידה בצענו במדרגות וחלק במעלית שקופה. קירות המכרה מכוסים במלח. כשהגענו למטה גילינו פארק הרפתקאות, מתקני משחק לילדים, באולינג, מיני גולף, גלגל ענק ובמפלס נמוך יותר שמחנו לשוט באגם קטן.

הגענו לעיר טרגו מורש Targu Mures , היות שכל האזור בעבר (טרנסילבניה) היה שייך להונגריה, רואים בכל העיר את השפעה ההונגרית, בעיקר במבנים. מיד לאחר התארגנות בחדרים יצאנו לסייר בעיר- מלווה בקניות כמובן. לאחר מכן אכלנו במסעדת המלון, מסעדה מקומית בסגנון הונגרי. נהנינו מהאוכל, מלהקה ההונגרית שהנעימה את שעותינו ובמיוחד מהצ'לן הקשיש החביב.





שיט באגם במכרה המלח בטורדה

פיאצה מארה - הככר הגדולה

מאכילים את היונים בכיכר
חזרה