חזרה

21/09/2010 רומניה- טרגו מורש, סיגישווארה, סובאטה, האגם האדום, מעברי ביקאז, סכר ביקאז, פיאטרה נייאמץ



המלון נחמד מאוד, אבל בבוקר חיכינו כשעה עד שהחביתות הגיעו לשולחננו וגם אז, למרות הבקשות המפורשות מראש לבלי בשר, הגיעו עם חתיכות בשר חזיר. הן כמובן הוחזרו אחר כבוד למטבח, ושוב חיכינו זמן רב לחביתות שלנו.
את הבוקר התחלנו בטיול בעיירה בה ישנו- טרגו מורש Targu Mures. ראינו את המבנים היפים ואת פסל הזאבה עם רומוס ורומלוס.

המשכנו בנסיעה עם עצירת פתע ליד דוכן לממכר בצל סגול (מפורסם באזור). הצלחנו לשכנע את סבתא ולקנות "רק" שקית אגוזים. ומיד הנסיעה הוקדשה לפיצוח אגוזים, החרוצים גם קילפו את הקליפה החומה הדקה.

נסענו לעיירה סיגישווארה Sigihsoara שהיא עיר הולדתו של דרקולה האגדי הוא ולאד צפש נסיך ולאכיה הידוע בכינויו "המשפד". טיילנו בעיר העתיקה שנבנתה במאה ה12 וה13. ראינו את מגדלי השמירה ובראשם מגדל השעון, סמל העיר שנבנה כדי לשמור על השער הראשי. המגדל שעל גגו שני מגיני-דוד – תזכורת לכך שהיהודים באותה תקופה תרמו כסף רב לבניית המגדל. בין חומות המצודה מימי הביניים נמצא הבית שבו נולד ולאד צפש ב-1431, ולפי הסברה חי כאן עד גיל ארבע.
הסתובבנו בעיר, בקרנו בכנסיה יפה. חלפנו על פני פסלו של ולאד צפס וזכינו לתצפית יפה על העיר.

המשכנו בנסיעה ארוכה אל סובאטה Sovata שהיא עיירת ספא. הגענו למרכז העיירה לאגם מלח, אגם אורסו Ursu. האגם אומנם היה כבר סגור בעונה זו, אבל בכל זאת טיילנו קצת על שפת האגם היפה. זהו אגם מלוח שנוצר כתוצאה מהתמוטטות של מחצבי מלח.

המשכנו בנסיעה הארוכה כשבדרך מתרבה כמות העגלות עם סוסים שאנו רואים על הכביש, לשמחתה של אור שמבקשת צילום של כל סוס ועגלה בדרך. עוצרים להביט בקן חסידות על עמוד חשמל ובינתיים להצטלם על עגלה עם סוס שעוברת במקום.
מתפתלים בדרך למעברי ביקאז כשהנוף מסביב מדהים. עצרנו לצד הכביש ליד דוכנים לממכר דבש ותצפית יפה. חיפוש אחר מקור הדפיקות ששמענו הוביל לחוטב עצים זקן, שהפליא במיומנויותיו עם הגרזן.
בהמשך עצרנו באגם האדום Lacu Rosu. האגם נוצר מרעידת אדמה ב-1837, כמויות עצומות של סלעים וסחף אדמה חסמו את מעבר נהר ביקאז. המים הצטברו ונוצר מאגר מים טבעי. האגם האדום נקרא כך בשל שכבת אדמת הסחף האדמדמה שהגיעה לאגם והשאירה שובלי אפר אדום סביבו. שהותירה בתוכו גזעי עצים שנשרפו. ניתן לראות את שרידי העצים שמתו זקופים ומבצבצים להם בהמוניהם מפני המים. האגם, ההרים והיערות המקיפים אותו וגזעי העצים המתים המבצבצים מהמים יוצרים מראה מרשים ביותר. במקום שוק מזכרות, דוכנים וכמובן קריוטוש טעים לקינוח הסעודה.

המשכנו בנסיעה והגענו למעברי ביקאז Cheile Bicazului עצרנו את הרכב והלכנו בערוץ הצר והמרשים כשמשני צידיו צוקי הרים ענקיים בגובה של כ200 מטר. לאורך הירידה בערוץ פזורים גם כאן דוכנים לממכר מזכרות. לצידנו זרם נחל ביקאז. המשכנו בנסיעה במעבר שנמשך לאורך של 8 ק"מ ומקשר בין חבל טרנסילבניה לחבל מולדובה שם יעדי השורשים שלנו.
בהמשך הדרך בצענו עוד עצירה לצד מפעל מלט ענק שהיה בעצם מחנה עבודה בזמן מלחמת העולם השנייה. רצינו לבקר במחנה עבודה כדי לראות דוגמה למקומות אליהם לקחו את סבא יצחק וסבא יוסף בתקופת השואה, אבל הרומנים מחקו כל זכר לשואה וזה המעט מאוד ומרחוק שממנו יכולנו להתרשם. ממול תמיר ואור התעניינו יותר בסוס המקומי.

המשכנו והגענו לסכר ביקאז Bicaz Dam. הסכר נבנה ע"י צ'אושסקו בין השנים 1961-1966 על אפיק נהר ביסטריצה בין שני הרים בגובה רב, בבניית הסכר השתתפו אלפי עובדים אשר רובם מצאו את מותם במקום. הסכר משמש לייצור חשמל מתנועה של מים אשר בעת נפילתם מגובה רב מסובבים את הטורבינה הענקית המייצרת חשמל. הסכר הנו באורך 435 מטרים, גובהו 127 מטרים ורוחבו המרבי בבסיסו הוא 119 מטרים.
המשכנו בנסיעה עד העיר פיאטרה נייאמץ Piatra Neamtz ישר למלון, הנוער עוד הספיק לשחק קוקו טאקי לפני ארוחת ערב במסעדת המלון.
כולם הלכו לישון נרגשים לקראת מחר, יום השורשים שלנו.





מעברי ביקאז

האגם האדום

סיגישווארה
חזרה