חזרה

8-11/09/2006 אוסטרליה- מסרינה לטאון1770





8/9/06 אוסטרליה- סרינה:

חזרנו מזרחה והגענו לסרינה להדגמת תהליך הכנת הסוכר מהקנים. קנה הסוכר הוא הגידול הבולט ביותר באזור והתחיל לפני כ150 שנה. כיום התהליך ממוכן ברובו, מקצרות מכניות קוצרות ואוספות את הקנים לתוך קרוניות, שמועברות ברכבות ארוכות לטחנות הסוכר. הקנים, שמורכבים מ70% מים 15% סוכר ו15% סיבים, מועברים 5 פעמים במתקן מעיכה. המיץ שמתקבל (טעים מאוד-בדקנו) מחומם, עובר תהליך של ניקוי ואידוי והופך למעין סירופ של מולסה וסוכר (גם טעים מאוד). הסירופ עובר תהליכי טיהור נוספים עד שהופך לסוכר הרצוי לשוק. מהמולסה שנשארת מפיקים אתנול. את הסוכר אוסטרליה מייצאת לכל העולם.
בסוף הסיור קבלנו גם צמר גפן מתוק בטעם תפוח.

המשכנו בנסיעה ארוכה דרומה בכביש שמלבד קצת צמחיה אין בו כלום. כך נסענו כ300 ק"מ עד לקמפינג הבא, באזור רוקהמטון, בפתח מערות שנבקר בהם מחר.



טחנת סוכר




9/9/06 אוסטרליה- מערות קפריקורן:

בקרנו במערות קפרוקורן Capricorn-Caverns המרשימות בעיקר בגודלן. הביקור הוא בסיור מודרך, כל חלל, כל בליטה מקבלת כאן שם עם סיפור וכך נוצר סיור של שעה במבוך החללים שהתגלה ב1882. במהלך הסיור הושיבו אותנו בחלל שנקרא "הקתדרלה", אקוסטיקה נהדרת, האורות כובו והושמעה מוסיקה קלסית בליווי אורות מתאימים להשלמת התפאורה.

הגענו לרוקהמטון Rockhampton. קניות, קמפינג מאובזר בעיר והפתעה- ארוחה ב Sizzler. על פי ההתרגשות למראה השלט של המסעדה האהובה הנ"ל עולים פיקפוקים לגבי האמירות: "בטיול הארוחות ממש מצוינות". האם אלו התחנפנויות שתולות.......?


במערות

במערות

הכניסה למערות


10/9/06 אוסטרליה- אגם אאונגה:

החלטנו להגיע לחוף ים ובחרנו בטאון 1770. שוב דרך ארוכה ללא אטרקציות. באמצע הדרך ראינו שלט הכוונה לאגם Awoonga ומיד פנינו לשם למנוחה קלה, מזג האויר שוב נהיה חורפי והסתפקנו ברביצה על הדשא.

המשכנו ל Town of 1770 והגענו לקמפינג על חוף הים. הלכנו לטייל על החוף בשעת השקיעה וגשם הבריח את כולם לתוך הקראוון.


על החוף לפני השקיעה

על החוף לפני השקיעה

אגם אאונגה


11/9/06 אוסטרליה- טאון 1770:

נרשמנו לטיול באזור ברכב אמפיבי, רכב דמוי אוטובוס/חבית המסוגל לסוע בדרכי עפר ולשוט בערוצי הנחל. חווית הכניסה עם הרכב למים נחמדה ומוזרה, קצת הרסה לאור את החלק של לסירה אין גלגלים מהסיפור "הלו, הלו אבא". היינו במקומות שלא ניתן להגיע אליהם עם רכב רגיל, ראינו מראות יפים,מינים שונים של ציפורים, צדפים, דולפינים ואיך לא, קנגרואים.

הגענו למבנה עם מגדלור בראש גבעה שנוסד ב 1868 כדי להזהיר את המגיעים מהים מהסלעים המסוכנים בקרבת החוף. האוסטרלים הצליחו להפוך סיפור נחמד של ייסוד המקום למאורע היסטורי רחב היקף. המסביר גם רמז רמיזות לגבי ילדים שצועקים לא במקום ובזמן המתאים, אז בחרנו לחכות בחלק הזה בצד.

המשכנו לארוחה ומנוחה קלה ומיד לדיונת חול בה עשינו גלישת חול. חוויה מקסימה. העלייה לראש הדיונה קשה אבל שווה את מה שבה בהמשך. נשכבים על לוח גלישה דואגים שהידיים יהיו על הלוח ושועטים כלפי מטה, כדי לעצור יש לתקוע את הבהונות בחול. מכל הקבוצה נבחרה נטע ללא מתחרים כגולשת המצטיינת ללא פחד וללא מורא, היחידה שהגיעה לתוך המים.

אראל שועטת במורד הדיונה

אחד המראות מתוך הרכב

אוטובוס/סירה
חזרה