חזרה

19-21/09/2006 אוסטרליה- הרווי ביי לנוסה





19/9/06 אוסטרליה- הרווי ביי:

יום מנוחה, בריכה, קניות וסידורים. הזמנו שיט לצפייה בלוותנים בספינה הכי גדולה שקיימת כאן. לא שאנו מתלהבים מהמוני אדם איתנו (רצים אחרי אור) בספינה אחת, אלה שככל שהספינה גדולה יותר כך היא יציבה יותר, ואז הסיכוי שאנו נצפה בלוויתנים גדול יותר מהסכוי שהם יצפו בנו מקיאים שוב. הקניות היו בסדר אפילו מצאנו עוגה מתאימה לערן ליום הולדתו, רק בעניין הסנדלים של אור, אף אחד לא ראה או שמע עליהם.

20/9/06 אוסטרליה- הרווי ביי:

השכמנו קום מלאי צפיות לקראת השיט. הספינה אכן גדולה והיתה מלאה תיירים. שטנו כשעה למפרץ פלאטיפוס ואז התחילה ההצגה הגדולה. בתחילה ראינו תינוק לוויתן שקיפץ להנאתו מתוך המים ולידו אימו שלא עזבה אותו לרגע. לאחר מכן הקיפו אותנו לוויתנים שרובם שחו בניחותה וחלקם קפצו ממש קרוב אלינו, המחזה היה מרהיב. הלוויתנים הם מסוג Humpback שגודלם מגיע ל 15-18 מטר ומשקלם עד 45 טון. הם מהלוויתנים הפעילים ביותר על פני המים ולכן קל לראות אותם. מהספינה הורידו למים מיקרופון וכך שמענו גם את "שירת" הלוויתנים ברמקולים המותקנים בספינה. לסיכום קבלנו תמורה מלאה, כולנו חזרנו בריאים ואפילו אור מדי פעם הפסיקה את ריצותיה כדי לראות את הלוויתנים.

השיט נמשך עד הצהריים, ולאחריו המשכנו לישוב Tin-Can-Bay. טיילנו על החוף, ערכנו פיקניק והאכלנו את העופות שהיו על החוף.


האכלת עופות

לוויתן

לוויתן


21/9/06 אוסטרליה- טין קאן ביי לנוסה:

קמנו מוקדם וכבר ב-7 ורבע היינו בנקודת האכלה של דולפינים בים הפתוח. הגיעה הדולפינה Petch ללא בן זוגה. אך גם כך שמחנו כי גם היא מגיעה רק ב75% מהפעמים, אז הרגשנו בני מזל. תרמנו כסף להצלת הדולפינים וקבלנו דגים להאכלת הדולפינה. כל פעם יורדים 10 מאכילים למים ומגישים לה כל אחד דג, נחמד מאוד. המדריכה ספרה שכבר שנים רבות מגיעים הדולפינים לחוף כמעט מדי בוקר, בעבר היתה מגיעה דולפינה האם עם שני ילדיה אחת מהן Petch. ב2004 מתה האם והבן נפצע בקרבות חיזור והפסיק להופיע. הרשויות כאן מפקחות על האכלת הדולפינים שלא תחרוג מ3 ק"ג דגים ביום, שהם שישית מכמות המזון היומית שלהם. זה נועד בכדי למנוע הפיכת העניין לאילוף ולהשאירו כהרגל של הדולפינים, כלומר הדגים שלנו הם החטיף שלהם.

המשכנו דרומה וחתכנו מזרחה לנוסה-הדז Noosa-Heads. יצאנו למסלול החופי בפארק נוסה Noosa National Park. פארק קטן ומקסים, ובמסלול תצפיות מרהיבות של ים ומפרצים בהם אפשר להתרחץ. כבר בהתחלת המסלול הבחנו בקואלה כך סתם על עץ בצד הדרך, אבל היא הייתה מנומנמת (בד"כ הן ישנות 18 שעות ביממה) ולא התייחסה אלינו. מאחת התצפיות צפינו בלוויתן רחוק, יותר נכון צפינו בזנבו המתנפנף מעלה. בהמשך ראינו שוב קואלה, הפעם עירנית שהביטה בנו ממרומי העץ ולא הבינה מדוע כולם מתקתקים במצלמותיהם לעברה, חיה מקסימה.
אך יותר מכל, מכל נקודה כמעט במסלול ראינו את הגולשים בים, דבר שגירה מאוד את ה"גולשות" של המשפחה, וכך בשלב מסוים חתכנו חזרה לחוף בו שכרנו גלשן לשעתיים. הים היה גלי מאוד וסוחף וכל כניסה עם הגלשן הייתה מעייפת מאוד. ישבנו על החוף וליבנו נצבט לראות את מאבקיהן להכנס למים וסוף סוף כשהן מצליחות להגיע למרחק סביר הגלים הגבוהים והסחף מפיל אותן בנסיונות הגלישה. לאחר שעה בהן ניסו לגלוש לסירוגין הן היו כל כך עייפות שהחזרנו את הגלשן, אבל המוטיבציה ונכונות להמשך קיימות.




נסיונות גלישה בחוף נוסה

תצפית ממסלול החוף בפארק נוסה

האכלת הדולפינה
חזרה