חזרה

8-11/11/2006 ניו זילנד - נורת'לנד






8/11/06 ניו זילנד – נורת'לנד:

יום שמוקדש לנסיעה לסניף אפולו, חברת הקראוונים. קבלת הקראוון, בדיקתו, נסיעה חזרה לבנות שבמלון באוקלנד, התחלת התארגנות בקראוון. מגלים ששכחנו כסא לאור, חסרים מחיצות במקרר ושהשולחן פגום ומחליק בזמן הנסיעה. חוזרים לאפולו מתקנים את כל הפגמים. קניה גדולה למלוי הקראוון בפעם הראשונה, וזהו נוסעים צפונה ומרגישים שממש מתחילים את ניו זילנד.

בוחרים להתחיל במסע צפונה לעבר מחוז נורת'לנד North Land, כל האזור שמצפון לאוקלנד. לכאן הגיעו המתיישבים הראשונים מפולינזייה במסעות קאנו גדולים בסביבות 1000 לספירה, מתיישבים שהפכו לעם המאורי. ב1642 הגיע חוקר היבשות ההולנדי אייבל טזמן לזמן קצר. ב1769 הגיע ג'יימס קוק הבריטי (אותו אחד שגלה את אוסטרליה) שהקיף את ניו זילנד, וטען לבעלות הכתר הבריטי על הארץ החדשה. המתיישבים האירופאים הראשונים היו ציידי כלבי ים ולוויתנים שהביאו לכאן מחלות, פשע וכלי נשק שהמאורים לא הכירו. בהמשך ניסו האירופאים להשליט כאן את הנצרות והתפתח מאבק קרקעות. כאן בנורת'לנד ב1840 נחתם הסכם וואיטאנגי בין הבריטים למאוריים, אבל רק ב1935 נחקקו חוקים שהבטיחו באמת את זכויות המאוריים ורק ב1994 פיצתה המדינה את המאורים שאדמותיהם הוחרמו בעבר. כעת יש תחייה מאורית מחודשת.

נסענו צפונה עד להלנסוויל בכביש נופי יפה, ושם פנינו לפארק מעיינות מים טבעיים Parakai Aquatic Park. בריכות בדרגות חום שונות ושתי מגלשות מים. הלינה בקמפינג הצמוד מאפשרת כניסה חופשית לבריכות הפתוחות עד 10 בלילה. חגיגה אמיתית להשתכשך במים רותחים 39 מעלות כשמזג האויר קריר.



9/11/06 ניו זילנד – נורת'לנד:

לאחר בילויי אתמול, התחלנו את היום מאוחר במוזיאון עצי הקאורי Kauri Museum במאטאקוהה. עץ הקאורי הוא עץ הבר הגדול והמפורסם ביותר בניו זילנד. כשהעץ צעיר צורתו חרוט עם ענפים לכל אורך הגזע. כשהוא גדל מתפתחים הענפים העליונים לצמרת מסועפת הבולטת מעל יתר העצים, הגזע מתעבה והופך להיות עמוד ענק ללא הסתעפויות. במוזיאון הגדול תצוגה מרשימה של מוצרים מעץ הקאורי, לוחות עץ עצומים, הסברים על דרכי העיבוד ותצוגות על חיי המתיישבים. חלק שלם מוקדש לשרף עצי הקאורי. שרף הקורי נוטף מהעץ. אם הקליפה נפגעת, או ענף נשבר, נוטף השרף וחותם את הפצע, למניעת רקבון או חדירת מים. השרף יכול להצטבר לגוש ולהתקשות. ענבר הוא שרף מאובן של עצים. שרף קאורי נוצל בידי המאורים לבישול ותאורה, כי הוא בוער בקלות. חתיכות שרף פסלו וליטשו והפכו לקישוטים יפים.

מזג האויר הסוער שלח אותנו מוקדם לקמפינג יפה על גדת הנהר. בכל הצצת שמש מבעד לעננים, יציאה מהירה למקפצות הגדולות עד הגשם הבא.


הקראוון החדש בקמפינג

במוזיאון עצי הקאורי

נוף בדרך




10/11/06 ניו זילנד – נורת'לנד:

רב הלילה ירד ברד ואנו מקווים לשיפור במשך היום. קמים בבוקר, השמש זורחת ואנו יוצאים לדרך. שמורת עצי הקאורי טרונסון Trounson Kauri Park, כמו שהמליצה בעלת הקמפינג אתמול היא שמורה חביבה. עם שביל הליכה של כ40 דקות, לאורכו נחלים, קבוצות עצי קאורי מרשימים כולל כמה שנפלו והושארו במקומם, שלטי הסבר וכמה רמקולים המשמיעים בלחיצה הסבר "מפי" העץ.

שוב עננים וגשם, ניו זילנד מקיימת את הטענה המאפיינת אותה—ארבע עונות ביום.
יער עצי הקאורי וואיפואה Waipoua Kauri Forest , שמורה מרהיבה. זהו השריד הגדול ביותר שנותר מיערות הקאורי העצומים שהיו כאן בעבר. ביער ארבעה עצים עיקריים, אנו בחרנו לראות את Te Matua Ngahere –אבי היער, עץ הקאורי השני בגודלו. היקף הגזע 16.4 מטר וגובהו 29.9 מטרים, מרשים מאוד. בדרך אליו עברנו בקבוצת עצים הנקראת ארבעת האחיות. עץ נוסף שבקרנו הוא Tane Mahuta הקרוי על שם אל היערות המאורי. זהו עץ הקאורי הגבוה ביותר, גובהו 51.5 מטרים.

המשכנו תוך עצירות לתצפיות וצילומי נוף יפים. הגענו להוקיאנגה Hokianga,עצרנו להשקיף על נמל הוקיאנגה, הגלים השוצפים ועל דיונות החול העצומות שבכף הצפוני. בראוונה Rawene עלינו על מעבורת לקוהוקוהו Kohukohu. הקראוון שלנו טוען לעצמאות, בזמן השיט הקצר, ללא שום מגע, הסיר מעליו את מכסה הפלסטיק המכסה את כל הפינה השמאלית האחורית לעיניהם המשתאות של הסובבים אותו. הצלחנו לדחוס את עמוד הפלסטיק לתוך הקראוון על הרצפה והמשכנו לקאיטאיאה Kaitaia , שם הזמנו טיול מאורגן למחר לקייפ ריאנגה. אז גילינו שגם ברז יציאת המים מהקראוון נשר ונגרר על הכביש, והוא פשר הקולות המוזרים ששמענו בזמן הנסיעה. זה כבר מפריע למהלך התקין של הטיול. מצאנו תחנת תיקונים מכניים וכשסיימנו שם סוף סוף, עמוד הפלסטיק עדיין מעטר את רצפת הקראוון, מהרנו למצוא קמפינג.


במעבורת חוצים את הוקיאנגה

הוקיאנגה

Te Matua Ngahere




11/11/06 ניו זילנד – נורת'לנד:

אתמול לפני השינה חל ארוע טראומתי כשמקק קטן חדר לקראוון. הארוע הסתיים בנצחון אבל גיחה קלה לשירותים גילתה אוסף מקקי ענק יושבים, או יותר נכון עומדים סביב ורק מחכים לנכנסים. גועל נפש.... הלילה לא היו יציאות לשירותים. בבוקר אבא נשלח לדווח על הארועים במשרד, וחזר עם הידיעה שאין מה לעשות, זוהי עונת החיזור של הג'וקים.

אוטובוס עם נהג חביב אוסף אותנו בפתח הקמפינג בדיוק ב9:30. מתחילים בנסיעה לאורך החוף היפה 90 Mile Beach שאורכו כ100 ק"מ. משמאל ים טזמן ומימין יער אאופורי Aupouri Forest. זהו יער אורנים שנשתל לצורך תעשיית העץ לאחר שיערות הקאורי הוכחדו. בקצה היער יש סלע געשי, הבלאף The Bluff, טפסנו הצטלמנו והמשכנו בנסיעה בדרך המתאימה רק לרכב שטח עמיד. הנהג שמח להראות לנו מכונית, או יותר נכון מה שנשאר ממכונית שבעליה ניסו להמשיך בדרך זו.
נסענו בשפך נהר טה פאקי Te Paki Stream לדיונות חול גדולות כדי לגלוש במורדותיהן. היה כיף, אמנם הם היו פחות תלולים מאשר אלו באוסטרליה אבל נהננו מאוד. המשכנו בנוף יפהיפה לקייפ ריאנגה Cape Reinga שנמצא בקצה הצפוני ביותר של ניו זילנד. למרות שקייפ ריאנגה אינו באמת הנקודה הצפונית ביותר יש תחושה של קצה העולם כשיושבים ליד המגדלור ומשקיפים לעבר האוקינוס השקט והים הטזמני שנפגשים כאן. לשבת על הצוק ולראות 270 מעלות רק ים, ים וים. לפי האמונה המאורית זה המקום בו נשמות המתים עוזבות את הארץ.
יוצאים דרומה על כביש עפר מפותל, השלט מורה שזהו כביש מספר אחד....האוטוסטרדה הראשית של ניו זילנד.
ארוחת צהריים בחוף Tapotupotu Bay, חוף חולי יפה. המשכנו עם ספורים ובדיחות קרש ניו זילנדיות של הנהג עד לחוף Rarawa חוף חול סיליקה לבן. הפסקה קלה, גלידה ניו זילנדית טובה וחזרה לקמפינג.


Cape Reinga

בדיונות

The Bluff




חזרה