חזרה

24-27/12/2006 ניו זילנד - דרך הנוף הדרומית






24/12/06 ניו זילנד –דרך הנוף הדרומית:

הכביש "דרך הנוף הדרומית" Southern Scenic Route, מתחיל בטה אנו וממשיך עד דונידין. הצטיידנו בעלון עם האטרקציות לאורך הדרך, והתחלנו במסע.
ממנפאורי, לאחר שבילינו קצת על חוף הים, נסענו דרומה ועצרנו ב Redcliff Wetland לתצפית על האזור היפה.
המשכנו למערות קליפדן Clifden Caves. שלט עם מפת המערות מוביל לאזור מסתורי. באמצע השביל, התבדחו והציבו דלת כניסה. ההסבר בשלט מדבר על מערכת מערות חשוכות לגמרי באורך 300 מטרים, בפנים אזור בריכות הדורש שחייה ואזורי ירידה של 5 ו7 מטרים, שם נדרש להשתמש בסולמות. ערן, נטע ואראל נכנסו עם פנסים למערה והסתפקו בחלק הראשון והבטוח יותר, שגם בו נדרשו לזחול כדי להתקדם ובסוף לטפס על סלעים כדי לצאת מחור גבוה. בפנים הם זכו לראות תולעים זוהרות. התפלאנו מאוד כיצד משאירים מערכת מערות כל כך מסוכנות ולא בטיחותיות לכניסה חופשית לגמרי לשיקול דעתו של המטייל. המסקנה, שהעלה זוג מארה"ב, הוא כנראה אי היכולת כאן לתבוע פיצויים אם אתה נפגע, שכמובן שונה לגמרי ממה שקורה בארה"ב. זאת כנראה גם הסיבה לריבוי אטרקציות האקסטרים שכאן.

עצירה הבאה היתה בגשר התלוי קליפדן Clifden Suspension Bridge. אורכו של הגשר 111.5 מטרים והוא נמתח מעל נהר וואיאאו Waiau River. הגשר תוכנן ונבנה במשך 3 שנים עד לפתיחתו ב1899, בחגיגות בהם השתתפו 500 איש. זה היה יום חשוב, היות שהגשר פתח את המעבר לכל הצד המזרחי של הנהר. למרות שהגשר תוכנן במקור רק עם נתיב אחד לתחבורת סוסים, הוא שימש למעבר כלי רכב עד לשנת 1978, בו נפתח הגשר החדש.

המשכנו ל McCracken’s Rest, לתצפית על החוף. ולאחר מכן לאי Monkey Island , בו לפני שהיה הכביש הדרומי פרקו ספינות את סחורותיהן. בזמנים ההם השתמשו בקוף כדי לגרור את הספינות לחוף, ומכאן נובע שם האי.

בערב הגענו לאינברקארגיל Invercaragill, העיר הדרומית ביותר בניו זילנד. יצאנו לטייל בעיר בת 50,000 תושבים, אבל היא היתה כמעט ריקה לחלוטין עקב ערב כריטסמס החל היום.


Clifden Suspension Bridge

Clifden Caves

Redcliff Wetland




25/12/06 ניו זילנד –דרך הנוף הדרומית:

נסענו לבלאף Bluff, עיירה שנחשבת בטעות לקצה הדרומי ביותר בניו זילנד (בעצם סלופ פוינט בה נהיה בהמשך היא הנקודה הדרומית ביותר). הכביש הראשי במדינה SH1, מחבר בין הנקודה הצפונית ביותר במדינה, קייפ ריאנגה, לנקודת סטירלינג Stirling Point בבלאף. הצטלמנו ליד השלט שם, המציין את המרחקים למקומות שונים בעולם. המרחק לקיפ ריאנגה הצפונית, בה היינו כבר ממש מזמן הוא 1401 ק"מ, והמרחק לקוטב הדרומי, בו כנראה לא נהיה 4810 ק"מ.
המשכנו במסלול לאורך החוף צופים באיים Dog Island ו Stewart Island, בציפורים הרבות המקננות בין הסלעים ובאריה ים אחד שנח לו על הסלע מתחתינו.

נסענו לנקודת התצפית בראש גבעת בלאף שגובהה 265 מ'. בנקודה חיצים המצביעים לכל המקומות בסביבה, לנו נותר רק להאמין שהם שם כי מבעד לעננים לא ניתן להבחין בדבר.

נסענו חזרה לאינברקארגיל, לפארק קווינס Queens Park המקסים. בפארק הענק טיילנו בגן הורדים המדהים ביופיו ובריחו, טיילנו בין בריכות מלאות בברווזים ו"נתקענו" לשעתיים בגן המשחקים עם המתקנים המעולים לקטנים וגדולים, כולל אזור מתקני מים. כשהצלחנו להתנתק מהגן עוד הספקנו לבקר גם באזור העופות, עם כלובי הענק של התוכים והציפורים.




מתקני מים בגן המשחקים
Queens Park

גן הורדים
Queens Park

השלט המציין את המרחקים למקומות שונים בעולם
Stirling Point
Bluff




26/12/06 ניו זילנד –דרך הנוף הדרומית:

בבוקר זכינו למחזה של אמא ציפור מאכילה את גוזליה בתולעים, ממש מול חלון הקראוון.
נסענו למוזיאון אך התברר שהיום מתחילים לעבוד שעה מאוחר יותר, לכבוד החג הלאומי The Boxing Day. שמחנו לנצל את השעה שוב בפארק קווינס. הפעם נכנסנו ישר לאזור גן החיות הקטן שבפארק והגן היפני.

חזרנו למוזיאון Southland Museum , המכיל 3 קומות של תצוגות שונות ומגוונות על הסביבה, הטבע, ההיסטוריה, המאורים והאומנות באזור. במוזיאון נכנסנו לבית הטואטארה Tuatara House, שם נמצאים זוחלים קדומים ונדירים. שושלת היוחסין של הטואטארה מגיעה עד 225 מליון שנים אחורה. הן חיו על פני כל כדור הארץ ונעלמו יחד עם הדינוזאורים לפני 60-65 מליון שנים, מלבד כאן בניו זילנד היכן שהם שרדו. הן נראות כמו לטאות, אבל הן ענף נפרד לגמרי במשפחת הזוחלים. חיות בעיקר בלילה וניזונות מחרקים, לטאות, ציפורי ים קטנות וסרטנים. חיפשנו, חיפשנו בכלובים הגדולים ובקושי ראינו ראש מציץ מתחת לענף. כבר כמעט התיאשנו, ליד כלוב גדול קראנו עוד קצת על הנרי הטואטארה, שהוא בן למעלה ממאה שנים מעולם לא התרבה בגלל שתמיד תקף את יתר הטואטארות ולכן מוחזק בנפרד. גודלו 54 ס"מ ומשקלו 1.2 ק"ג. התכוננו לצאת ולפתע הנרי יצא מהמסתור. קינחנו במצגת תמונות טבע יפהיפיות של האיים בין ניו זילנד לאנטרטיקה.

נסענו מזרחה על כביש החוף ונכנסנו לאזור הקטלינס The Catlins . עצרנו בוואיפאפה Waipapa Point, חוף עם תצורות סלע מעניינות ומגדלור מ1884. טיילנו על החוף ובדרך חזרה, באמצע השביל 5 מטר מאיתנו, הפתענו כלב ים חמוד, או שהוא הפתיע אותנו. התאוששנו מההפתעה, תקתקנו במצלמה וגילינו גם אריה ים הרחק על החוף.

המשכנו במסלול צדדי לסלופ פוינט Slope Point, הנקודה הדרומית ביותר באי הדרומי. במקום שלט המראה שאנו 4803 ק"מ מהקוטב הדרומי ו 5140 ק"מ מקו המשווה.

פנינו כדי להגיע בדיוק בשפל לקוריו ביי Curio Bay, כדי לראות את מה שהניוזילנדים טוענים כיער גשם מאובן בן 160 מליון שנים, תופעת טבע ייחודית. יער העצים המאובנים, כך כתוב, הוא שריד ליער הגשם האדיר שכיסה את מרחבי ניו-זילנד בימים קדומים, כשהייתה מחוברת ליבשת. ניו-זילנד היתה גדולה מאד, בטרם הצטמצם שטחה בעקבות פעילות וולקנית והצפות, שקברו את היער תחת אפר וזרם בוץ. ללא אוויר נשמרו הצמחים, ובמליוני השנים הם נקברו עמוק לתוך הסלעים. מינרלי צורן silica החליפו את החלק העצי והפכו את הגזעים לאבן. מהתצפית אכן רואים בין ובתוך הסלעים שלמטה מעין גזעים ארוכים. ירדנו לסלעים, קיפצנו בין השלוליות ואכן ראינו את התופעה. דפקנו על המאובן, בדקנו מכל הצדדים. המראה אכן יפה אבל לנו עדין קשה להאמין שאלו מאובנים ולא סלעים שנשחקו מהמים וקיבלו צורת גזעים. אור התרשמה יותר מצמחי המים שבשלוליות, הצדפים והחלזונות שבמקום.

טיילנו קצת גם בחוף הסמוך Porpouse Bay, והמשכנו למפל מקלין McLean Falls. מסלול קצר ויפה ביער מקסים כמו שאנו אוהבים, עד למפל גדול ומרשים.

נסענו עד Newhaven לקמפינג נחמד על שפת הים, ומיד יצאנו לטיול לחוף הצמוד Surat Bay לפגוש את אריות הים, הפעם ממרחק קצר.


McLean Falls

מאובני העץ

הנרי הטואטארה עשה טובה אחרי 100 שנה
Southland Museum








27/12/06 ניו זילנד –דרך הנוף הדרומית:

יצאנו חזרה לכיוון מערב לסיים את האטרקציות שלא הספקנו אתמול. התחלנו במפל מאטאי Matai Falls שוב טיול ביער נחמד עד למפל המרשים עוד עלייה קלה ואנו צופים גם במפל הורסשו Horseshoe Falls.

עוצרים בתצפית יפה על גבעת פלורנס Florence Hill, לראות את קו החוף היפה. נכנסים בדרך צדדית לחוף טאוטוקו Tautuku Bay. ,בהתאם לטיפ ישן מהאינטרנט עוצרים ממש לפני הפנייה חזרה לכביש הנוף, עולים במדרגות עץ הולכים בשביל ומגיעים למסלול הרפתקאות מרתק בלב היער. אנו לבד עם המתקנים השונים, סולמות חבלים, קורות שיווי משקל, מעברים שונים ועוד, חגיגה!

ממהרים להגיע בזמן השפל למערות קת'ידרל Cathedral Caves, כי רק אז אפשר להגיע אליהן. ירידה של חצי שעה ביער טחוב ומרשים ועוד 10 דקות הליכה על החוף עד לשתי מערות ענקיות מחוברות, בעצם מנהרה. בהחלט מרשים. חזרה על החוף, השמיים כבר כמעט נקיים והשמש זורחת, אז מיד נשארים עוד בחוף, מי להתחרדנות בשמש ומי למשחק בחול.

המשכנו לנסוע כשלפתע ראינו מבנה ירוק מוזר, מעין אוטובוס עליו רשום "גלריית הצועני האבוד". הסתקרנו וגילינו גלרייה מלאה במתקני הפעלה טריקיים. עשרות מוצגים המזמינים אותנו לגעת, ללחוץ ולסובב מתגים וידיות שונות המניעות מתקנים.

סיימנו בנאגט פוינט Nugget Point, מסלול למגדלור ולידו תצורות סלעים יפות. בדרך פוגשים קיפוד קטן ולידו משפחה הולנדית. חצי השעה הבאה היתה בהתענגות על קיפוד גור המשתף פעולה (מקווים שלא נגרמה לו טראומה קשה מדי), וגורם לשני ילדים בני שלוש לחבור, לצחוק ולתקשר בהולנדית ועברית. אחרי שהצלחנו להתנתק המשכנו למגדלור, הנוף מדהים ולמטה על הסלעים, כלבי ים, אריות ים וליד דולפינים וציפורי ים לרוב. בדרך חזרה עצרנו ברורינג ביי Roaring Bay לצפות בפינגווינים צהובי העין העולים לחוף. פינגווין צהוב העין נקרא במאורית הויהו Hoiho, זהו אחד מזני הפינגווינים הנדירים ביותר. זן שהולך ונכחד בעיקר בשל פגיעה בבית הגידול הטבעי שלו לאורך החופים, לרוב ע"י חיות המשק כאן שרומסים את אזורי הצמחייה האהובים על הפינגווינים. המאפיין הבולט שלו הוא פס צהוב המקיף את ראשו מסביב לעיניו. הסתתרנו בבקתה מיוחדת כדי לא להפריע לפינגווינים, אור לא כל כך שיתפה פעולה עם השקט הנדרש, אבל בכל זאת הצלחנו לראות ארבעה פינגווינים חמודים מדדים לשיחים. על החוף ליד נחו בבטלה אריות ים נוספים.

קמפינג נחמד בנקודת קאקא Kaka Point, גן משחקים לא רחוק ושמיים מדהימים לעת שקיעה.




שמחה וצהלה מקיפוד קטן אחד
בדרך לנאגט פוינט

צילום מתוך המערה
Cathedral Caves

מסלול הרפתקאות מרתק בלב היער
חזרה