חזרה

19-22/8/2006 אוסטרליה- קירנס עד מישן ביץ



19/8/06 אוסטרליה- קירנס:

התחלנו במרכז לאומנות אבורג'ינית Tjapaki Aboriginal Park. האבורג'ינים הם המתיישבים הראשונים של אוסטרליה שחיים כאן כבר כ- 50,000 שנה. האירופאים גילו את אוסטרליה במאה ה- 17 לפני כ- 350 שנה, אז היו בה כ- 300,000 אבורג'ינים שדברו בכ- 250 שפות שונות וחיו בשבטים. רבים מהאבורג'ינים גורשו בכוח או מתו במחלות שהביאו האירופאים. האבורג'ינים שהחלו לסבול מרעב הרגו צאן ובקר של האירופאים ואז החלו מעשי הנקם, התעללויות והרג רב. לבסוף נשארו באוסטרליה רק קבוצות אבורג'יניות קטנות. בתחילת המאה ה-20 נחקקו חוקים שנועדו לבודד את האוכלוסיה האבורג'ינית ו"להגן" עליה ע"י הרחקת ילדים ממשפחתם... האבורג'ינים כועסים מאוד על ההפרדות והילדים מכונים "הדור שנגנב". רק ב 1972 נתנה לאבורג'ינים זכות ל"הגדרה עצמית" שאפשרה להם להיות שותפים ולקבל זכויות על אדמותיהם...
את כל זה הראו לנו במרכז תוך הצטדקות שבכל העולם קורה אותו דבר. האתר בכלל מאוד ממוסחר, ונתן לנו הרגשה לא נעימה של התיחסות מתנשאת לאבורג'ינים. ראינו שם את ההיסטוריה והאומנות שלהם, התנסינו בזריקת בומרנג וחניתות. משם עלינו ברכבל באורך 7 וחצי ק"מ המטפס דרך יער הגשם לקוראנדה. בדרך עצרנו להליכה קצרה לתצפית על מפלי ברון Barron Falls.

הגענו קוראנדה, עיירה הררית נחמדה קצת מלוקקת, בה בקרנו בשמורת הפרפרים האוסטרלית Australian Butterfly Sancuary. בשמורה מאות פרפרים צבעוניים מדהימים מסוגים שונים. נהנינו במיוחד כשהם נחתו עלינו למנוחה. ירדנו חזרה לקירנס ברכבת הנופית של קוראנדה Kuranda Scenic Railway. גם הפעם עצרנו לתצפית על מפלי ברון ועל מפל דיויס Davis Cree. חזרה לקמפינג, ו..... כמובן למתקנים... השארנו את נטע ואראל ששחקו כדורגל עם ילדים אחרים והתארגנו לשאר היום... כביסה.. אוכל... ושוב למשחק טניס סוער של אראל, נטע וערן.. משחק ביליארד תוך כדי התמודדות עם אור שמנסה לשנות את החוקים...


בשמורת הפרפרים

ברכבל לקוראנדה

במרכז לאומנות אבורג'ינית





20/8/06 אוסטרליה- קבלת הקראוון:

יצאנו (ערן ויפה) מוקדם ב- 9 בבוקר כדי להספיק למיניבוס היוצא לעיר כדי לקבל את הקראוון. הבנות נשארו לישון בחדר. שכחו להגיד לנו שביום ראשון המיניבוס הראשון יוצא רק ב- 10:30, אז חזרנו ובינתיים מרחנו את הזמן בארוחת בוקר מתמשכת. ב- 10:30 היינו על המיניבוס לעיר, ו 10 דקות הליכה ואנו בחברת הקראוונים. קבלנו את הבית שלנו ל 78 יום הבאים.
הקראוון גדול מאוד (חצי אוטובוס) מאובזר ומסודר בצורה סבירה. ההסברים התארכו ואנו כבר נלחצנו לגבי פינוי החדר בזמן. ערן התעקש לנהוג ראשון (איך לא). הסתבר (בינתיים רק לערן) שלא פשוט לנהוג גם באוטו ענק ועוד בצד שמאל. כבר בהתחלה אסף את כל הענפים שלשמאל הדרך מרוב לחץ, הפעיל את איתות במקום את הוישרים (התחיל גשם) וכמעט נכנס בפניה שמאלה לנתיב הנגדי. הכמעט זה בזכות הצעקה שיצאה מפי למראה המכוניות הדוהרות לקראתינו!!!!

טוב, מהרנו לקמפינג, פתחנו את הדלת ולהפתעתינו שלושת הבנות ישנות. כבר רצינו לצעוק "מהר צריך לאסוף את הדברים ולפנות את החדר." הן קפצו בהפתעה (חוץ מאור שמההפתעה נרדמה באמת) והסתבר שכל הדברים מסודרים ומאורגנים בתיקים למעבר מהיר לקראוון---- אכן הפתעה מקסימה. בידיעה שאנו הולכים לבלות בבית זה חודשיים וחצי השקענו בסידור (ממש לא מתאים לנו) כשעתיים וחצי.

עייפים ורעבים נסענו לקניות בסופר ומשם ללגונה כדי לאכול. בים של קירנס יש מדוזות ארסיות וכדי לפצות את התושבים בנו להם לגונה שהיא בעצם בריכה ציבורית גדולה ופתוחה לכל. כולנו ויתרנו על שחיה מפאת הקור והגשם המתגבר, אור בעצם לא ויתרה אבל החלטנו בשבילה למרות מחאותיה. גם על ארוחה ויתרנו, נישנשנו בקראוון ויצאנו לדרך.

נסענו לכיוון האזור בו נטייל מחר- ממערב לקירנס- את'רטון טייבלנד. פנינו לכביש המתאים ונסענו, נסענו ונסענו.... כביש פתלתל בתוך יער מקסים מטפס לגובה רב, הנוף מדהים (מה שראינו בשלב שעוד היה אור) ונסענו ונסענו.... אף לא שלט אחד, לא סימן, אין את מי לשאול--- כך כ 20 ק"מ בכביש מתפתל עם החצי אוטובוס שלנו. כבר חשבנו לעצור במקום הבא בו יהיו מעט שוליים ולחכות למחר.... לפתע ראינו כמה בתים מפוזרים ומסעדה. משם כבר הפנו אותנו לקמפינג קרוב שכבר היה סגור (7:10 למה שמישהו עוד יעבוד בשעה זו). מצאנו חלקה מתאימה לקראוון, התחברנו לחשמל ופנינו לחגוג יום הולדת לאור – בלונים, שירי יום הולדת, ריקודים, נר מנגן כמיטב המסורת—פרט שולי ששכחנו, גלאי העשן התחיל לצפצף בקול נוראי עד שהבנו מה קורה וזרקנו את הנר החוצה לגשם. הנר עדין מזמר שם בחוץ. המשכנו ב 4 הרמות של אור, פופקורן, תה וסרט לסיום היום הולדת.

המשכנו במשחקים, אבלון וצופן דה וינצי.... יצאנו לשירותים ובדרך (מזל שהיה לנו פנס) פגשנו 6 קרפדות ענקיות, השתדלנו לא להפריע להם והמשכנו בענייננו.


יום הולדת לאור

חנייה ראשונה של הקראוון

הלגונה בקירנס


21/8/06 אוסטרליה- רמת את'רטון טייבלנד:

הכביש בו נסענו אתמול נקרא Gilles Highway. בעלת הקמפינג שנגשנו אליה בבוקר לשלם על המקום היתה מופתעת שנסענו בכביש מסוכן זה ביום הראשון בו קבלנו את הקראוון, פעם ראשונה בנסיעה בצד שמאל ועוד בלילה. מיד ספרה לנו על שתי תאונות קטלניות שארעו בימים האחרונים לאירופאים שנסעו בצד הלא נכון (תלוי כמובן מאיזו נקודת מבט), היא התלהבה גם להראות את הכתבה על כך בעיתון. המשכנו לאגם איצ'ם Lake Echam האמיצה שביננו קפצה למים הקפואים (גם מזג האויר בחוץ חורפי) והאמיצה השניה יבבה שלא מרשים לה לקפוץ אלה רק לטבול רגלים.
המשכנו ל Yungaburra שם מרוב דאגה של ערן להיות כל הזמן בנתיב הנכון (לגבי האוסטרלים) הוא שכח שצריך גם לשים לב לגובה הרב של הקראוון (3.20 מטר) והתנשק עם גזע/ענף. בזהירות ובהכוונה נכונה הוא נפרד ממנו ללא משקעים כבדים מדי לגג הקראוון.

המשכנו לתאנת המסך Curtain Fig Tree, עץ שהתחיל כזרע טפיל (כנראה הגיע עם קנגרו העצים) שנבט על ענף גבוה של עץ מארח. הוא גדל מלמעלה למטה, שלח שורשים כלפי מטה שעטפו אט אט את העץ המארח והתפתלו סביבו. תוך כדי העץ המארח נטה על צידו דבר שגרם ליצירת וילון שורשים היורדים כלפי מטה. העץ המארח נרקב ונעלם ונשאר רק העץ הטפיל.

המשכנו למפל מלנדה שם בחרנו בשביל לתצפית על צבי הים. האכלנו אותם בשאריות הבגט מאתמול. עשינו פיקניק ליד המפל והמשכנו לסיבוב המפלים Water Circuit Road , דרך קצרה של 10 ק"מ בה 3 מפלים יפים. בחרנו לרדת לשני מפלים הראשון Millaa Millaa Fals וגם פה היתה אחת אמיצה שנכנסה ביום חורפי למים הקפואים, אבל לא הצליחה מפאת הקור... הרגליים הקפואות לשחות למפל. המפל השני Ellinjaa Fals.

המשכנו לפי המלצת בעלת הקמפינג מהלילה עד ל Etty Bay לקמפינג ממש על חוף הים. שמחים הגענו לקמפינג עם בשר שכבר הפשרנו מהצהרים לעשות על הברבקיו הפזורים חופשי לשימוש התושבים. חולמים על ארוחה מלאה ודשנה הסתבר שכל הברבקיו על החוף נהרסו בצקלון האחרון שהיה במרץ. וגם מטבח בקמפינג לא היה. טוב, ויתרנו על כך והחלטנו לבשל את הבשר בקראוון. שוב מתכוננים לארוחה החגיגית גילינו להפתעתינו שלמרות ששלמנו 30$ במיוחד כדי לקבל בלון גז מלא, הבלון ריק לגמרי. גם קליטה לא היתה כך שלא ניתן להתקשר לחברת הקראוונים. ערן הלך לבל המקום כדי לנסות להתקשר לחברה או לחילופין למצוא קמפינג קרוב עם מטבח אן ברביקיו. בעל המקום מיד הזמין אותנו לבשל במטבחו. ערן ואראל נבחרו למשימה והכינו לנו ארוחה לתפארת. לאחר מקלחת עוד טיילנו על חוף הים והתיישבנו בחוץ לתה/קפה, גלידה ועוגיות--- חגיגה.


תאנת המסך

חנייה גרועה - התנשקות עם הגזע

אגם איצ'ם


22/8/06 אוסטרליה- Etty bay ל- Mission Beach:

קמנו בבוקר והחלטנו להישאר בחוף הקימפינג. החוף מקסים חול נעים, מים צלולים, מתקנים... נשארנו עד 3 אחה"צ השארנו על החוף ציור ענק מעשה ידיה של נטע והמשכנו דרומה ל- Mission Beach.

עצרנו למלא את בלון הגז והסתבר שהוא בעצם מלא ופשוט שכחנו שיש עוד כפתור בטחון אחד כדי להפעילו. הקמפינג ב Mission Beach מאובזר היטב אך מעט צפוף מדי לטעמינו. נרשמנו למחר לשיט לריף ולכך יש לקום מוקדם ב 8 בבוקר.


למישהו כאן חסר חדר הכושר במשגב

צמח חדש על החוף

צמח נוסף
חזרה