חזרה

1-3/1/2007 ניו זילנד - מדאנידין לעמק וואיטאקי






1/1/07 ניו זילנד –מואראקי ואואמארו:

בדרך צפונה שלט על מרוץ אוטגו המתקיים היום מוביל אותנו לשדה ענק בו מתרחש הפנינג אמיתי של העיירה והאזור. מחנים את הקראוון על קו הצפייה במגרשים ומסתובבים בשטח. מתקני הלונה פארק והדוכנים במקום נותנים הרגשה של סצנה הלקוחה מסרט ישן בלונה פארק עתיק משנות ילדותנו. הכל קטן, מעלה חלודה אבל הילדים שמחים וצוהלים. גם אור מקבלת סיבוב על קרוסלת הסוסים. אנו מסתובבים בין הסוסים ובין דוכני ההימורים. מוציאים כסאות לפני הקראוון ויושבים לצפות במירוץ עם מרק חם ביד. אור וחבורת ילדים התעניינו יותר במשפחת הברווזונים שהתמקמה מתחת לקראוון שלנו, ורצו סביב ללא הפסק. היה כיף.

עוצרים בכפר קטן מואראקי Moeraki, ויורדים לחוף לראות את הסלעים הגדולים והכדוריים שנוצרו כנראה עקב פעולות שחיקה של הים על הסלעים שנפלו מהצוקים שליד החוף.

נסענו דרך קאקאנוי Kakanui, לאורך דרך החוף המקסימה.
הגענו לעיירה אואמארו Oamaru, ועלינו לנקודת תצפית על החוף והעיירה. הנוף יפה וגם כאן תקוע עמוד עם מראה מרחקים למקומות שונים בעולם. לניו זילנדים יש כנראה בעייה עם מיקומם אי שם בקצה העולם בכל מפה של כדור הארץ. באחת החנויות ראינו אפילו מפה עם ניו זילנד במרכז העולם.

המשכנו לחוף Bushu Beach , שם אמורה להיות מושבה של הפינגווין צהוב העין. מהמסתור במקום צפינו על החוף ברוח מקפיאה ולא ראינו דבר. נסענו ברובע העתיק בו מבנים עתיקים שהשתמרו היטב.

לאחר ארוחה, רחצה והתארגנות יצאנו לצפייה בפינגווינים קטנים Blue Penguins. מנוסים מהפעם הקודמת באוסטרליה, אנו מתלבשים היטב, מכינים שקית צופרים לאור שאמורה לשתוק הרבה זמן וזה קורה רק אם יש משהו אחר מעניין שממלא לה את הפה. הגענו ב 8:30, שוב טריבונות ישיבה, הסברים הוראות ונותר רק לחכות. הפינגווין הכחול הוא הפינגווין הקטן ביותר, גובהו כ30 ס"מ. הם יכולים לשחות עד 50 ק"מ ביום בחיפוש אחר דגים למאכל. בתקופת ההתרבות (דגירה וגידול הגוזלים), מתחלקים זוגות הפינגווינים, אחד נשאר עם הביצים והשני יוצא לדוג. הם יוצאים כשעה לפני הזריחה וחוזרים בשקיעה.
ישבנו וחיכינו ואז לקראת עשר בלילה הם החלו להופיע. קבוצות, קבוצות של כ10 פינגווינים יצאו מהים, טיפסו על הסלעים ודידו אל אזור השיחים. ראינו כמה גוזלים שיצאו לקראת המבוגרים וגם מריבות קלות בינהם. אלו חיות מקסימות וההופעה היתה בהחלט מהנה ומרשימה.




פינגווינים כחולים
Oamaru

סלעים ענקיים
Moeraki

מירוץ אוטגו






2/1/07 ניו זילנד –עמק וואיטאקי:

בעיירה אואמארו כ12 אלף תושבים, אבל הם כנראה מסתתרים היטב כי העיירה שוממה לגמרי בלילה וביום. התחלנו את הבוקר ברובע העתיק. בתוך המבנים ההיסטוריים מתנהל שוק, לא הומה אדם אנו הקונים הפוטנציאלים הכמעט יחידים באזור. ראינו פסלים והדגמת פיסול באבן סיד, אופניים מימים שעברו, בגדים שגם הם זמנם עבר, בקרנו בתחנת הרדיו המקומית על כל תקליטיה הישנים ובמאפיייה בה קנינו לחם וביגלה טעים. לבסוף בקרנו גם במפעל הגבינות שהיה סגור לסיורים, לרגל החג (לא ברור איזה חג, אבל כנראה שהיום שלאחרי היום שאחרי הסילבסטר, אפשר גם להכריזו כיום חג). ללא סיור מאורגן נתנו לנו רק להכנס לחדר תצוגה עם הסברים על ייצור גבינות צהובות. החדר צופה על המפעל ועל חדר הגבינות הצהובות מצופות העובש, איכס!

נסענו לעמק וואיטאקי Waitaki Valley, אזור זה בצפון אוטגו מכיל הרבה תצורות נוף מעניינות ומאובנים כתוצאה מהצפת הים באזור, פעילות וולקנית ותזוזת קרקעות לפני 30-50 מליון שנים. בדאנטרון עצרנו לראות את ציורי סלע מאורים עתיקים לדברי הניוזילנדים. הציורים נעשו בעזרת פחם מעורבב בשומן מהחי ואוכרה (חומר צבע אדמדם). הם צוירו לפני כמה מאות שנים.
המשכנו לסלעי הפילים Elephant Rocks, אזור אבן סיד שפוסל וגולף ע"י הרוחות והגשמים. שדה סלעים ענק, ממש גן הרפתקאות טבעי לטיפוס והסתובבות.
משם ל Anatini, אזור עם הרבה מערות בו נמצאו מאובנים עצמות לוויתן שהיו קבורים בחול. טיילנו בשטח המעניין, מסביבנו עשרות כבשים כרגיל. חלקי עצמות הלוויתן שנמצאו מוצגות בתיבת פלסטיק. במקום גם צילמו סצנה מהסרט נרניה, ואף נשאר סלע מדומה מתפאורת הסרט.

בכניסה לקוראו Kurow, עוצרים ומצלמים בובות ענק עשויות מחבילות חציר. בהמשך עוצרים גם לתצפית על סכר ותחנת הכוח וואיטאקי. זהו אחד משמונה סכרים על נהר וואיטאקי. גובה הסכר 36.5 מטרים והתחנה מייצרת 105 MW. בתצפית על הסכר מוצגת טורבינה במשקל 17 טון, ששימשה ב1941 להנעת הגנרטורים של תחנת הכוח.

הגענו לקמפינג נחמד בעיירה הקטנטונת Otematata, הבריכה קרה ואנו ממהרים לגן המשחקים הקרוב.




Anatini

סלעי הפילים
Elephant Rocks

ברובע העתיק
Oamaru




3/1/07 ניו זילנד –עמק וואיטאקי:

ביקור מרתק בסכר בנמור Benmore Dam, הסכר הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי, בתחנת הכח ההידרו-אלקטרית בנמור ובמרכז המבקרים. במרכז המבקרים הסברים, הדגמות והזדמנות להפעלת המתקנים האינטראקטיביים המתארים כיצד כח אדיר של מים יוצר כח אחר של חשמל, כיצד ולמה נבנו הסכר ותחנת הכח. הכל התחיל ב1882 כשחברתו של תומס אדיסון סיפקה חשמל וכח למייל מרובע (2.59 קמ"ר) בעיר ניו יורק מתחנת כח שעבדה על פחם. בניו זילנד ב1889 וולינגטון היתה לעיר הראשונה בחצי הכדור הדרומי שרחובותיה הוארו בחשמל. ערן ואראל הצטרפו לסיור לתחנת הכח פנימה. תחנת הכח כאן מייצרת 540 MW ושמונה התחנות בעמק מספקות חשמל לכל האי הדרומי ומעט גם לצפוני. כולנו סיירנו לאחר מכן בנקודות התצפית על הסכר, המדהים בגודלו, מכל עבריו. גובה הסכר 110 מטר. בצד אחד שלו נמצאות התעלות והצינורות דרכם המים זורמים מטה בעוצמה לתוך תחנת הכוח. זרם המים מסובב את הטורבינות וגורם ליצירת החשמל. מהטורבינות המים זורמים לתעלות המעבירות אותם לתחנה הבאה . בצד השני של הסכר נמצאת התעלה לסילוק עודפי מים מהאגם למעלה, למשל לאחר גשם כבד, בכדי למנוע הצפות.

השמש קרצה לנו והתישבנו לטבילה והתחרדנות של כמה שעות על גדת אחד מיובלי הנהר הסמוך לאומאראמה. בהשראת הביקור הקודם בנינו סכר על פני המים. בינתיים מעלינו טסים בזה אחר זה מטוסים הגוררים דאונים לדאייתם. אומאראמה מפורסמת כאתר דאייה, בזכות זרמי האוויר החמים הנושבים כאן.

כבר ערב, אבל עדיין שמש זורחת בעוצמה ואנו ממשיכים לראות את צוקי החרסית שליד העיירה אומאראמה Omarama. צוקי החרסית Clay Cliffs, בצורת חרוטי ענק מרהיבים הם דוגמא לחשיפה גרועה של האדמה. הסלעים דחוסים מספיק בשביל לעמוד יציבים ברוחות, ומספיק רכים בשביל להשחק מהמים הזורמים ולחשוף שכבות חרסית וחצץ. זה יכול לקרות רק במקומות צחיחים החשופים מדי פעם לגשם כבד.

השעה 9:30 בלילה והחברה בגן המשחקים שבקמפינג, משחקים באור יום מלא.




צוקי החרסית
Clay Cliffs

נהנים מהשמש

מתקן המתאר את הפעלת הטורבינות ע"י המים הזורמים
Benmore Dam


חזרה