חזרה

8-11/1/2007 ניו זילנד - ממתבן לארתורס פאס ולכרייסצ'רץ






8/1/07 ניו זילנד –ארתורס פאס:

לפחות הפעם לא היינו צריכים לקום מוקדם בכדי להתאכזב שטיסת הכדור פורח בוטלה בגלל רוחות. בעל הקמפינג, הוא גם זה שמסיע את הטסים, וגם בין המחליטים אם תתבצע הטיסה... הוא הבטיח לבוא ולהעיר אותנו אישית... והוא לא בא.... אז המשכנו לישון.
למרות זאת קמנו די מוקדם, אז החלטנו על טיול יום לארתורס פאס. השמיים די נאים והדרך יפה כתמיד. ביציאה ממתבן מיד ממולנו הר האט הגבוה והמרשים. נוסעים מערבה ומתקרבים שוב לרכס הרי האלפים הדרומיים, הפעם מצד מזרח.

בדרך עוצרים ב Kura Tawhiti שלפני העיירה Castle Hill. מקום מיוחד מלא סלעים עצומי מימדים מפוסלים טבעי, מדהימים בצורותיהם השונות והמשונות. מקום הרפתקאות לטיול וטיפוס.
המשכנו למעבר ההרים ארתורס פאס Arthur’s Pass, גובהו 924 מ' ונמצא בפארק על שמו Arthur’s Pass National Park. בינתיים מזג האויר התהפך, השמיים מלאי עננים וגשם החל לרדת. בפארק הרבה מסלולי הליכה ואנו התחלנו במסלול למפל קערית הפונץ' של השטן Devils Punchbowl Waterfall. מסלול קליל דרך יער יפה למפל מרהיב שגובהו 131 מטרים ונופל לאגן סלעי. בקרנו במרכז המבקרים בעיירה בו יש תצוגה והסברים על הסביבה והחיים כאן בעבר. ליד המרכז נכנסנו לקפלה מקומית שמחלונה נשקף בנוף יפהיפה מפל נחל האבלנץ'. אחר כך טיילנו גם לאזור המפל ופגשנו שוב את עופות הקיאה.
טיילנו גם לקאזם The Chasm , מסלול נחמד לצד הנחל. לא נשארנו להשתעשע בנחל בגלל מתקפת זבובי החול המעצבנים. בדרך חזרה מזרחה ראינו ששם מזג האויר עדין נאה יחסית. צלצלנו למרק, בעל הקמפינג מאתמול, והתבשרנו שיש סיכוי טוב שמחר הכדור פורח יוטס, נרשמנו מיד בהתרגשות לטיסה.

השלמת קניות בסופרון הקטן שבמתבן וחזרה לקמפינג הנחמד.




Devils Punchbowl Waterfall
Arthur’s Pass National Park

שדה סלעי ענק מפוסלים
Kura Tawhiti

מתקרבים לאלפים הדרומיים מכיוון מזרח






9/1/07 ניו זילנד –ממתבן לכרייסצ'רץ':

סוף סוף יצאה לפועל המתנה של סבתא פנינה וסבא שמחה, טיסה בכדור פורח!!!!!
אבא ואני התעוררנו מוקדם, הייתי מופתעת מאוד והתרגשתי שסוף סוף יש מזג אוויר טוב, ומתגשם החלום שלי לטיסה בכדור פורח. כשחיכינו, בשעה 5:30 לפנות בוקר בפתח הקמפינג, שיאספו אותנו למקום הטיסה, היתה זריחה מדהימה בצבעי צהוב, כתום ואדום.
מרק, בעל הקמפינג אסף אותנו ועוד עשרה אנשים, באוטבוס גדול. קבלנו ערדליים לשים על הנעליים שלנו, כי הם לא יודעים איפה ננחת, אולי בבוץ ולשלשת של כבשים ואולי בשדה פרחים. מי יודע לאן הרוח תיקח אותנו? בדרך הטיס הסביר שקוטר הבלון 28 מטר וגובהו 31 מטר. תוך כדי חיפוש שדה מתאים לניפוח הבלון ולהעפתו, הוא הסביר שזה הקיץ הכי גשום וקר בחמישים שנה האחרונות. הטיס העיף בלון הליום קטן לאוויר, ובדק את כיוון הרוח, ככה נסענו שדה אחר שדה העפנו בלונים ברוח עד שמצאנו את השדה המתאים. ניפוח הכדור פורח היה מרשים ביותר, גררו שק קטן מהאוטובוס וכולם יחד פתחו אותו. הכדור היה ענק, וככל שפתחו אותו יותר הוא לא נגמר. פתחו את הפתח הענק של הכדור, ושני מאווררים גדולים הזרימו אוויר לתוכו. דפנות הכדור נעו מהרוח כמו גלים גבוהים בים. הכדור התמלא, והיה כל כך גדול כמו אוהל קרקס. שני המדריכים, הטיס ומרק, התהלכו להם בתוך הכדור וקשרו חבלים. הבלון התרומם וכולם עלו לסל במהירות, לפני שהוא יברח לנו. עמדנו בתוך הסל, שהתחיל להתרומם לאט בהתאם לזמן פתיחת הלביור, ממנו יצאה האש שחיממה את האויר שבכדור. בעזרת המבער שולטים על הגובה וכיווני הטיסה, בכל גובה יש רוח בכיוון אחר, ולפי זה אפשר לשלוט יחסית לאן הכדור גולש. בעזרת חבלים הטיס פותח חלונות בדופן הכדור, שמשפיעים על סיבוב הבלון סביב צירו. הטיסה היתה רגועה, נעימה וכייפית. עברנו מעל נהרות ויערות, ראינו את ההרים המושלגים. טסנו בגובה בין 50 ל250 מטר מעל פני האדמה. ירדנו לגובה הנמוך לראות את דגי הטרוטה והסלומון בנהר, וטפסנו גבוה לראות את הנופים הרחוקים, ואפילו ראינו את הבניינים הגבוהים של כרייסצ'רץ' (העיר הכי גדולה באי הדרומי של ניו זילנד). באמצע הטיסה המדריך הביא לי בועות סבון לעשות. הבועות שעשיתי עלו למעלה ברגע שהוא חימם את הכדור. עברנו גם מעל העיירה מתבן, ראינו את הקמפינג ואת הקרוון, ניפנפנו אבל לא ראו אותנו. הטיסה עברה לי מהר, וכשהמדריך אמר שהולכים לנחות הופתעתי. נחתנו בשדה קרוב לעיירה. לאט לאט הנמכנו, נשענו אחורנית לפי הוראות המדריך. כמה קפיצות על האדמה והסל התהפך. כולנו צחקנו והתהפכנו אחד על השני. בסך הכל היינו שעה למעלה בכדור פורח... גם גילגול הכדור בסוף היה כייפי מאוד, כי אחרי שקיפלנו אותו צר ומאורך, היה בו עוד אוויר, ואני התגלגלתי עליו בשביל להוציא את האוויר. כשגמרנו לקפל כבר חכתה לנו ארוחת בוקר נחמדה עם מיץ תפוזים, קורסונים עם ריבת תות וקרקרים עם גבינה צהובה. כמובן שכולם שתו שמפניה לפי המסורת הידועה ורק אני שתיתי מיץ תפוזים. לא שרציתי שמפניה.... אבל המסורת היא לשתות שמפניה, כיוון שבאחת מטיסות הכדור פורח הראשונות בצרפת, נחת הכדור בחווה פרטית. האנשים שלא ידעו מה זה, נבהלו וירו בו. מאז הוחלט לשים שמפניה בסל שמסמלת מטרות שלום. בזמן שסעדנו המדריך סיפר שגילו את האפשרות לטוס בכדור פורח במפעל לניירות בצרפת. הם ראו שברגע שמגיע אוויר חם לניירות, הם מתחילים לרחף. בכדור פורח המאויש הראשון שלחו בסל כבשה, כלב וברווז ולא קרה להם כלום. בפעם השנייה רצו לשלוח בסל, בפעם הראשונה בן אדם, עבריין אבל בסוף הגיעו למסקנה שעדיף מישהו שמנוסה בטייס. ראינו תמונות של שימוש בכדורים פורחים לפרסומת של כמו כל מיני חפצים, כמו משקאות, ספרים, אוכל ועוד.. לבסוף ישבנו בשורה והמדריך אמר שלכל ארץ יש מסורת משלה להתפלל, כי פעם לא ידעו איפה הכדור ינחת, רק הרוח ידעה. אז בניו זילנד לוקחים בקבוק שמפניה מנערים, ועם הפקק נוגעים לכול אחד במצח, מנהג נחמד ומעניין מאוד. כתבנו בספר של הכדור פורח שהיה מדהים, מרשים ומוצלח. חלום שהתגשם! כמובן שקבלנו תעודה וכוס עם סמל הכדור פורח. חזרתי לקמפינג שמחה ונלהבת לספר הכול.

נסענו לכרייסצ'רץ' Christchurch . במרכז העיר בקת'ידרל סקוור Cathedral Square צפינו במופעי רחוב, סטפס, שירה, נגנים ונאום של תמהוני שעמד בבגדי מכשף שחורים על סולם ודיבר על כך שניו זילנד היא מרכז העולם. בסוף הוא גם מכר מפת עולם עם ניו זילנד במרכז. משך במיוחד את עינינו משחק תחרותי, שלא הכרנו לפני כן, בשם אקי. שני נערים מקפיצים כדור קטן ורך. הם הקפיצו את הכדור תוך כדי סיבובים, מקפיצים מרגל לרגל ורוקדים איתו. נכנסנו למרכז המידע וכמובן שיצאנו עם תיק מפוצץ בפרוספקטים.

בקרנו בקתדרלת כרייסצ'רץ' הגדולה. מבנה יפה, טפסנו לאחד הצריחים שלה אני, אראל ואמא. טפסנו 134 מדרגות קשות, צרות ותלולות שמובילות למרפסות, לתצפית על העיר. במעלה המדרגות יש חלונות מהם רואים את פעמוני הכנסיה הגדולים ומחלונות אחרים את החבלים בהם מושכים ומנדנדים את הפעמונים כדי שיצלצלו. כל זה קצת דומה לפעמונים והמדרגות מהסרט הגיבן מנוטרדם, רק חסר הגיבן.
בקמפינג הנחמד שבעיר שכרנו אופניים עם שלושה גלגלים ושני מושבים. אני נהגתי, אראל אור ישבו לידי השתוללנו איתם, קפצנו על במפרים ושלוליות ועוד... היה יום חבל על הזמן!




קתדרלת כרייסצ'רץ
Christchurch

ליד הכדור פורח ממש לפני הטיסה

זריחה מדהימה כשאנו מחכים להסעה לכדור הפורח




10/1/07 ניו זילנד –כרייסצ'רץ':

מזג האוויר חורפי ואנו מחליטים שהאטרקציה המתאימה ביותר היא המרכז האנטרקטי הבינלאומי. הנושא המרכזי הוא כמובן אנטרקטיקה, תצוגות אינטראקטיביות, סרטי וידאו, תערוכות הסברים ומוצגים, והכל חווייתי ומהנה. אפקטים מיוחדים כמו אולם שלג וקרח המדמה את התנאים באנטרקטיקה. בפנים הטמפרטורה יורדת אל מתחת למינוס 20 מעלות ומתרחשת סופה, במקום גם מדרון מושלג עליו מחליקים. מערת קרח ונסיעה ברכב שטח אמפיבי מיוחד במסלולים תלולים ובמים. מטרת המוזיאון ללמד על אנטרקטיקה, על תרומתה לפיתוח טכנולוגיות חדשות במיוחד, תקשורת מודרנית ולוויני קישור.
אנטרקטיקה היא מדבר קר ללא לחות כמעט. זוהי סביבה מאוד שברירית. יש בה מגוון עשיר, מיוחד ומקסים של חיות בר שיכולות להשתמש רק באחוז אחד משטחה. זהו מקום מסוכן לאנשים. משטח הקרח יכול להינמס אם מזג האויר בכדור הארץ יתחמם. עתידה של אנטרקטיקה תלוי בגישת אנשי העולם. נחתם חוזה בין 40 מדינות לשימוש באנטרקטיקה לצרכי מדע ושלום בלבד. יש כעת כשישים תחנות מחקר פעילות באנטרקטיקה מ24 מדינות. גיאולוגים חוקרים את המאובנים ובעזרתם את יבשת גונדוואנה הקדומה Gondwana שהייתה מורכבת מאנטרקטיקה, דרום אמריקה, אפריקה, הודו, אוסטרליה וניו זילנד לפני שהתחילו לנוע למקומם היום, לפני 200 מליון שנה. ביולוגים חוקרים את הפינגווינים ועופות המים שם. קרחיולוגים חוקרים את הקרח והקשר לשינויי מזג האוויר. בוטניקאים חוקרים את הצמחים הזעירים שם. פיסיקאים לומדים על צמצום האוזון ועוד...
במוזיאון בקרנו גם את אזור הפינגווינים. הפינגווינים הם מסוג הפינגווין הכחול שיכול לשחות 30 עד 50 ק"מ ביום ולתפוס 240 גרם דגים (כ24 דגים קטנים). אך הפינגווינים כאן הם כאלה שפגועים פיזית ולכן חסרי הגנה בטבע ולא ישרדו לבדם בטבע.

הביקור במוזיאון היה מהנה וכיף, לאחר 4 שעות הספיק לנו. עדיין היה גשום ומוקדם והחלטנו ללכת לקמפינג על רמה.
הקמפינג עצמו גדול וצפוף, אך מזג האוויר הגשום בכל מקרה לא איפשר לשבת בחוץ כך שזה לא הפריע. אבל האפשרויות בקמפינג רבות. בריכה מחוממת עם מגלשה, ג'קוזי, טרמפולינה, גן משחקים ענק, כריות קפיצה, חדר קולנוע, חדר משחקים ואופניים להשכרה. נצלנו את כל האפשרויות האלו עד תום. בסרט נרניה שהוקרן, ראינו את המקומות בהם טיילנו לפני מספר ימים ושם צולמו הסצנות של מבצר הטובים והיכן שהתרחשה המלחמה. הבנו מדוע הניו זילנדים כה גאים בסרט הזה ומקרינים אותו בכל מקום.




בקמפינג

אזור הפינגווינים
המרכז האנטרקטי הבינלאומי

דימוי סופה באנטרקטיקה, מתחת למינוס 20 מעלות
אולם השלג והקרח
המרכז האנטרקטי הבינלאומי




11/1/07 ניו זילנד –כרייסצ'רץ':

כמו בכל מקום גם בדקנו את מוזיאון המדע Science Alive, ולא התאכזבנו. בתחילה נראה שהמוזיאון קטן אך ככל שעובר הזמן אנו נוכחים שכמות המוצגים אדירה. הכל מזמין לנסות ולהתנסות, לחקור, לפתור חידות ולגלות. התרוצצנו בו יותר מארבע שעות מרתקות ומהנות.

לאחר הפסקה המשכנו לשיט על נהר אייבון Avon River, ומשם הישר לגנים הבוטניים היפים.




בגנים הבוטניים

שיט על נהר אייבון

מוזיאון המדע Science Alive
חזרה