חזרה

קרואטיה- זאגרב 16/07/2010



סיימנו את ההתארגנויות ממש ברגע האחרון, כשהמונית כבר מחכה בחניה.

טיסת לילה (מ 1:15 עד 4:45), אור שלפתע נתקפה בפחד מטיסות וכסאות ממש לא נוחים גרמו לאירוע להיות קצת מתיש. נחיתה בשדה התעופה של זאגרב ונראה שאנו באמצע שום מקום. אנו הטיסה היחידה בשדה, חושך גמור בחוץ, רוב הנוסעים הגיעו בקבוצות מאורגנות כך שהם כבר על האוטובוסים, לא רואים מונית באופק ואף תחנת מידע לא פתוחה.
ערן הצליח לתפוס את המלון ששלח לנו שאטל ב5:15 לפנות בוקר לשדה התעופה. כעת אנו בלובי הקטן של המלון שיותר דומה לפאב מאשר ללובי ומחכים שיפנו לנו את החדר.

רחמי הצוות הופעלו וכבר ב7:00 פינו לנו חדר אחד כדי שנוכל לנוח בינתיים. התמוטטות כללית נרשמה על המיטה הזוגית הקטנה.
ואז הפתעה קבלנו את החדר שלנו (היחיד שהצלחנו להשיג במהירות לאחר שהקדימו לנו את הטיסה). מסתבר שאנו עוברים לסוויטה המכילה שני חדרים ומקלחת מאובזרת במקלחון עיסוי עם רדיו פנימי ועוד עזרים מעניינים ובנוסף ג'קוזי גדול. בחדר אחד מיטה ענקית שכולנו נכנסים בה בנוחות זה לצד זה. מצאנו את המיטה יעילה מאוד למשחק הטלפון השבור בשכיבה נינוחה... והשתכללנו לטלפון שבור המתחיל בבת אחת משני הצדדים ואז האמצעי שומע בו זמנית שתי מילים וצריך להמשיך להעביר את שתיהן, דורש ריכוז רב ופתח להמון צחוקים....

לאחר התאוששות נוספת במיטה, החל הרעב להציק. הליכה של 5 דקות ואנו בסופר גדול לקניה ראשונית. אור מיד מצאה את פינת המשחקים שבסופר ואנו ממשיכים בקניה שקטה. כרגיל נושא הגבינות בעייתי, המבחר דל ולא מתאים לחיך הישראלית המורגלת במגוון אינסופי של דברי חלב. לבסוף התארגנו על ארוחת בוקר/צהריים מוצלחת וישר לג'קוזי. רק לקראת 6 בערב החליטו הגרציות שהספיק להן ויצאנו לזאגרב.

התחלנו בכיכר המרכזית, באן ילאצ'יץ', בכיכר המולה קלה, במה, מצלמות טלביזיה וקהל. אראל ונטע ניגשות מיד לנציגי ישראל (חולצות ודגל ישראל) לברר על מה ולמה. מסתבר שיש טקס תחרות בינלאומית בקליעה לנכים ואנו מיוצגים בכבוד.
במרכז הכיכר פסלו של הגיבור הלאומי, יוסיף ילאצ'יץ' דוהר כשחרבו מונפת כנראה כשהביס את ההונגרים ב1884.

המשכנו לקתדרלת סטפן הקדוש, צמד מגדלים גבוהים. נכנסנו פנימה ממש בדקות האחרונות לפני הסגירה והתרשמנו מעושר הפסלים, הציורים והויטראז'ים הרבים. ממש ליד, בית הבישוף, ואור פסקה שממש לא יפה שיש לו כזה בית ישן.
מחוץ לקתדרלה כבר תפסנו מנוחה, היות ואור הייתה חייבת להאכיל את היונים המסכנות והרעבות. לאחר שכנוע קל הצלחנו להתקדם לשער האבן, היחיד ששרד מארבעת שערי הכניסה לעיר. השער הוא מעין מנהרה אפלולית שבפנים הופתענו לראות אנשים כורים ברך ומתפללים ליד סבכת ברזל. מסתבר שלאחר שריפה שפרצה כאן נשארה רק תמונה של מריה. המקום הפך למוקד עליה לרגל ומריה הפכה למגינת העיר. ואנשים מגיעים להתפלל אליה.
בהמשך עצרנו בכיכר מרקוס הקדוש וראינו את כנסיית מרקוס הקדוש עם גג הרעפים הצבעוני שעליו משולבים סמלי קרואטיה וזאגרב. אור חשבה שהגג עשוי מלגו והתלהבה.
בהמשך עלינו למגדל לוטרשצ'אק לתצפית מרהיבה על כל זאגרב.

מצאנו מסעדה מקסימה כמובן של ספגטי ואכלנו בה לשובע.
חזרנו למלון ומחר ב5 בבוקר מקבלים את הקראוון.





כיכר באן ילאצ'יץ'-ליד פסל יוסיף ילאצ'יץ'

קתדרלת סטפן הקדוש

מיטת ענק משפחתית
חזרה