חזרה

12/08/2010 מונטנגרו- מפרץ קוטור, כפר נגושי, פודגוריצה



כבר בבוקר עוד בדירה פגשנו את עלי המדריך בטיול הג'יפים. מסתבר שהוא לן הלילה ממש לידנו.
פגשנו את הקבוצה בשדה התעופה, כולם נחמדים, יוצאים לדרך.
נסענו לעבר מעבר הגבול בין קרואטיה למנטנגרו, מסתבר שכאן, בגלל השנאה בין הקרואטים למונטנגרואים, הקרואטים מקפידים יותר ובדרך כלל המעבר מתארך. בזכות הנהג שלנו, שסידר את העניינים במהירות, חיכינו כולנו עם דרכונים שלופים ופתוחים. השוטר הקרואטי חמור הסבר עלה ובדרמטיות החתים דרכון, דרכון. בצד המונטנגרו זה עבר חלק לחלוטין.

מונטנגרו מדינה צעירה, הוקמה ב2006 לאחר משאל עם בו רק 56% מהמונטנגרואים הצביעו על התנתקות מסרביה והקמת המדינה. הם אימצו את מטבע האירו למרות שהם עדין לא באיחוד. האיחוד האירופי תומך בהם בתקציבי פיתוח רבים לצורך התאמתה והכנתה לכניסה לאיחוד.
פירוש השם מונטנגרו- ההר השחור באיטלקית.
המשכנו בנסיעה ברצועת החוף היפה של מונטנגרו. עברנו לחופם של מפרצים, Boka kotorska Herceg novi עד למפרץ קוטור Kotor. נכנסנו לביקור בעיר העתיקה של קוטור, המלאה בארמונות וכנסיות. רוב הכנסיות הן אורתודוכסיות. כרגיל העיר מוקפת חומה. החומה נבנתה ע"י האימפריה הונציאנית, לצורך הגנה.

טיפסנו במעלה הרכס ב25 פיתולי כביש לובצן Lovcen לגובה של כ1300 מטר, נוף בלתי יאומן בנקודת תצפית על המפרץ.
המשכנו לכפר נגושי NJEGUSI, זהו כפר קטן בעמק הררי שתושביו מתמחים בייצור "פרשוטו", נתחי בשר חזיר משומר וגבינות קשות. נכנסנו לחדר בו תולים את הבשר לאחר המלחתו לצורך עישון, התקרה כולה הייתה מלאה גושי בשר מתנודדים. היו טעימות במקום.
המשכנו בנסיעה מטה עד עיר הבירה ההיסטורית העתיקה של מונטנגרו CETINJE צ'טניה. ומשם ישר לפודגוריצה Podgorica , בירתה הנוכחית של מונטנגרו והעיר הגדולה במדינה. נעיר עוברים שני נהרות המורקה Moraca והזטה Zeta. בנסיעה בעיר חוצים בכל פעם את אחד הנהרות, הישר למלון, ארוחת ערב ומסע קניות ברחובה הראשי של פודגוריצה.


על גדות המפרץ

חומת קוטור

מפרץ קוטור מהתצפית

13/08/2010 מונטנגרו- נהר הזטה, פיוה, ז'בליאק



קבלנו את הג'יפים ונסענו לאורך נהר הזטה כשהכיוון צפונה. בדרך ראינו כפרים הבנויים בדולינות שנוצרו כתוצאה מיצירת מערות לאחר חלחול מי הגשמים ונפילה תקרת המערה. הדולינות נראות כמישורים, קערות בין הגבעות וההרים.
חלק מהכפרים הם ישובי קבע וניתן לזהותם לפי הכנסייה ובית הקברות שיש בהם. וחלק משמשים רק כבתי קיץ ובחורף, הקשה מאוד כאן, התושבים עוזבים את הבתים ועוברים לערים.
התושבים כאן מנהלים משק אוטרקי, כל כלכלתם ומזונם מגידוליהם והחיות שלהם. לכן בחצרות אפשר להבחין בערימות קש גבוהות, סטרוזינות. התושבים קוצרים בקיץ את העשב סביבם אוספים אותם לערימות, ומשתמשים בהם למאכל לחיות המשק בחורף.

נסענו בדרכים צרות בתוך חורש שדומה לנוף הגלילי שלנו. בדרך עצרנו לטבילה בנהר, רק למי שהצליח לשהות יותר משתי דקות במים הקפואים.

במקום תחנה הידראולית המכניסה את מי הנהר בגובה לצינורות, משתמשת בהם ליצירת חשמל ומזרימה אותם חזרה כאן לערוץ הנהר.

הגענו לתצפית מדהימה על קניון הפיוה הצבוע בגווני הטורקיז. ארוחת צהריים בנוף המרהיב וממשיכים לנסוע. חוצים גשר מעל הפיווה כשמשני צידיו מראות יפים של הקניון. המשך נסיעה לאורך קניון קומרינצ'ה Koomarnica והשתכשכות קלה במים הקפואים בבריכה של הנהר. אור משחקת בתולעת מים שמצאה, ומחליטה שזה צלופח.
עולים על הכביש ומגיעים לפנות ערב לז'בליאק שנמצאת למרגלות הרי הדורמיטור. העיירה משמשת כמרכז סקי בחורף ונמצאת בתהליך פיתוח. בערב יצאנו להסתובב בעיר, גילינו שהמרכז ממש כאן!! פינת הרחוב בו נמצא המלון. מאמץ קל ומצאנו מקום לשבת לקפה, בירה וכמובן גלידה.


תצפית מדהימה על קניון הפיוה

סטרוזינות ליד בית בכפר

תצפית על הקניון


חזרה