חזרה

23/07/2010 קרואטיה- מדבייה, פאזין



הבוקר קמנו מוקדם כדי לצאת לטרק להר האוצ'ה Ucka. הפסגה הגבוהה שלו Vojak בגובה 1400 מ' במרחק הליכה של כמעט 6 שעות לכל כיוון לפי המידע באינפורמישן. אנו הסתפקנו במטרה צנועה יותר מלון הנמצא בפסגה של כ800 מטר ובמרחק הליכה של כשעה וחצי כל כיוון.

התחלת הטרק ממש מקצה הקמפינג מתחילים לטפס בעליה רצופה, ככל שמתקדמים גם נעשה חם יותר ויותר. לאחר כ40 דקות מגיעים לנקודת התצפית הראשונה, הנוף יפהפה. גם בהמשך הנופים הנראים מלמעלה, בין העצים, יפהפיים.
ממשיכים עד להתפצלות, אנו בוחרים במסלול שנראה לנו נכון לפי המפות שבידינו, בכלל סימוני השבילים כאן גרועים, כל המסלולים וכל ההתפצלויות מסומנים באותו עיגול אדום עם מרכז לבן, גם המפה שקבלנו לא משהו ונותר לנחש ולהסיק את המסלול הנכון.
ממשיכים וכבר שומעים מכונית הנוסעת בכביש למעלה על יד המלון, אנו כבר די קרובים. מגיעים להתפצלות נוספת ואיתה חילוקי דעות לגבי הבחירה הנכונה. בוחרים בהתפצלות השמאלית הולכים והולכים עד שהשביל נפסק. חוזרים להתפצלות ובוחרים את השביל השני, הולכים עד שמגיעים לסבך שיחים שלא מאפשר מעבר, נראה שהרבה זמן לא טיילו כאן.
מנסים לבדוק דרכים אלטרנטיביות ללא הועיל. אכזבה קלה על שלא השלמנו הטרק, אך אז מחליטים שגם עד לכאן זה בסדר, יפה ומקסים. אבל אור שהלכה יפה מאוד יחסית עד כה, היחידה שלא מרוצה ומתעקשת להמשיך. לוקח זמן עד שאנו מבינים שההתעקשות בגלל שהבטחנו בתחילת ההליכה, שאם זה יהיה אפשרי, אז במלון נקנה לה ארטיק. הבטחה מחודשת לארטיק על החוף וממשיכים.
יורדים לנקודה נוחה לישיבה לפיקניק המסורתי, ממשיכים. לפתע אור מתייאשת ומוחה על הקושי. נטע כבמעשה כשפים, מוצאת פתרון יצירתי, תוקעת שני מקלות ארוכים בבנדנה של אור, מכריזה עליה כעל צבי קל רגליים ויותר אור לא רק שלא מקטרת אלה כל הדרך מטה משחקת במשחק דמיוני שהיא צבי הנושא על גבו לסירוגין את שאר בני המשפחה העייפים. בירידה קלילה מגיעים בחזרה לקמפינג.

השעה 11:30, מתארגנים במהירות והולכים לחוף הים השכן. שוכרים סירת פדלים עם מגלשה לים ומתחילים את הכיף. כולם, גדולים כקטנים גולשים במגלשה שוב ושוב לים. משחקים תוך כדי בכדור, ונחים על המזרן כשהסירה והמפדלים מושכים אותך.

סיימנו בחוף ולאחר ארוחה ממשיכים בנסיעה. בדרך עברנו במנהרה שחוצה את הר האוצ'ה הפעם מלמטה, אורכה 5 ק"מ. נסענו לפאזין Pazin. נכנסנו למצודה והתרשמנו מהחדרים הענקיים, מתצוגת המכונות העתיקות לאריגה, לבישול ועבודה. במיוחד השאיר עלינו רושם מרתף העינויים המזוויע.
לצד המצודה ערוץ עמוק (כ100 מטר)ומרשים של נהר פאזינצ'צה. פנינו לגשר הענק ליד המצודה שעובר מעל הנהר. המצודה בנויה על סלעים אדירים מעל הערוץ. לצד הגשר ירדנו למסלול הליכה ביער יפה שמוביל עד תחתית הערוץ, עובר לגדה הנגדית וחוזר למעלה בשביל מפותל מאוד, כשבדרך תצפיות על המצודה, ערוץ הנהר והמערה שמתחת למצודה שלשם נעלם הנהר (דבר שהוליד הרבה סיפורים מסורתיים). המסלול מקסים, מעיב עליו כמות העקיצות שספגנו, כנראה מפאת המים העומדים.

השעה כמעט שבע, עדין אור יום, ואנו מתכננים להתקרב לחופה של סלובניה. לפתע שלט של קמפינג ב tinjan נכנסים לבדוק ומוצאים שמדובר בבית פרטי שבעליו הנחמד משכיר חלק מאזור החצר לצרכי קרוונים. אומנם אין חשמל ושאר שירותים נלווים של אתר מסודר, אבל יש שירותים ומקלחת וזה מספיק להיום.
רק נכנסים לחצר ועיניה של אור "אורו". בחצר 4 כלבי ציד חביבים ביותר. הבעלים מיד לוקח את אור לעזרה בהאכלת הכלבים ומשחרר לכבודה שניים מהם למשחק. אור במשך כל הערב רצה אחריהם מלטפת ומשחקת איתם. בחצר גם תרנגולות חופשיות. אנו שוב לבד בקמפינג, מקבלים יחס אישי ונהנים.




מסלול בפאזין

כיף עם סירת מגלשה

טרק בהר האוצה


24/07/2010 קרואטיה- פיורד לימסקי, סטלה מאריס



הבוקר קצת קריר ובעל הקמפינג מבהיר שמעבר היום (שבת) לסלובניה יעלה ב"בילוי" של לפחות שעתיים במעבר הגבול. אנו מחליטים לוותר על מעבר לסלובניה ולהישאר בקרואטיה עוד יום.
נסענו לפיורד לימסקי. כ2 ק"מ לפני הפיורד עלינו לתצפית יפה עליו. המשכנו למטה למעגן ולקחנו שיט של שעה בפיורד. השיט היה כיפי אבל לא משתווה לפיורדים של נורבגיה וניו זילנד.
המשכנו צפונה לאורך החוף ואט אט התחילו הפקקים לעבר הגבול, אנו ירדנו בדרך לסטלה מאריס לקמפינג שווה. הקמפינג ענק ויש לו חוף ים עם מתנפחים, בריכה, מקפצות, מועדון ילדים, פעילויות ועוד. הלכנו לים, נטע ואור נכנסו מיד ושחו למתקני הקפיצה על המים. לפתע התחיל גשם חזק וקור עז. קפואות הן יצאו מהמים, ורצנו את כל הקמפינג הענק כי הקראוון בצידו הרחוק. מיד למקלחת חמה ונעימה.
התארגנות ופעילות ערב ונטע ואראל עוד הלכו למסיבת דיסקו בקמפינג.






פיורד לימסקי

שיט בפיורד

בקמפינג
חזרה