חזרה

04/08/2010 סלובניה- נהר הסוצ'ה, קובריד



בבוקר (09:30) מדריך הרפטינג בא לאסוף אותנו (אראל, נטע וערן) מהקמפינג (Vili Kamp). נהר הסוצ'ה, לאחר לילה של גשם, היה בעוצמת רפטינג של 3-4 (מתוך סולם שבו 5 הוא הדרגה המרבית לנהר גועש).
ביחד עם עוד חמישה רוכבי אופנועים הונגרים (שבאו לטיול של שבוע באזור ברכיבה מהונגריה – 12 שעות רכיבה) הרכבנו סירה של 8 חותרים פלוס מדריך (שמו Rok והוא סטודנט סלובני לספורט). רק אחד מההונגרים ידע אנגלית ולכן רק איתו המדריך ואנחנו יכולנו לתקשר.
קיבלנו חליפות מדוגמות (סרבל, נעליים, וחגורות הצלה). לאחר תדרוך בנושא החתירה ופקודות השיט ירדנו למים. בשלב מוקדם מאד Rok העיף את כולנו למים (סיפר לנו על נבחרת סלובניה שהיא מהמובילות בעולם ברפטינג, שפיתחה סגנון חתירה ייחודי בו כולם יושבים על הדופן ללא עיגון הרגלים. לאחר שכולנו ישבנו "בסגנון הסלובני" ולפני שהבנו מה קורה הוא דחף את כולנו למים). המים בהחלט קרים (11 מעלות – אבל מרענן).
החצי הראשון של השיט היה החלק היחסית רגוע של הנחל. בהמשך עברנו לחלק הסוער (זרם חזק, סלעים, מפלים, מערבולות). עברנו ליד שני סיפונים (סלעים גדולים היוצרים איזור בו אתה עלול להישאב לתוך מערבולות בין סלעים). לאחר מכן הגענו לסלע גדול בו עצרנו וירדנו מסירה. המדריך הניח את הסירה על הסלע (כשסירה הפוכה) כך שיצרה מגלשה למים (כמו מגלשות חירום במטוסים). ואז גלשנו למים הקרים תוך כדי קפיצות החלקה.
כחמישים מטר לפני נקודת הסיום המדריך הציע למי שרוצה לסיים את הקטע בשחייה. כמובן שקיבלנו את ההצעה האתגרית וקפצנו למים. התחלנו לשחות – בררררררררר.... עכשיו האמת הרגשנו איך זה לשחות במים קפואים. קור אדיר שממש משתק. אבל כמו גדולים הגענו ספק בשחייה ספק בסחיפה עד לנקודת הסיום ויצאנו להפשיר בשמש. היה גדול!!!

בינתיים אור ויפה נהנו בקמפינג על שפת הסוצ'ה.

לאחר ארוחה והתרעננות נסענו לקובריד Kobarid.
התחלנו במוזיאון מעניין המנציח את מהלך מלחמת העולם הראשונה באזור. התחלנו בצפייה בסרט, מסתבר שכאן בעמק הסוצ'ה הייתה מערכה עקובה מדם בין האיטלקים לבין הקיסרות האוסטרו הונגרית, כשהקרב האחרון (ה12 במספר) מכונה קרב קאפורטו Caporetto.
מספיק להסתכל על הטופוגרפיה ההררית מסביב, לדמיין את התקופה של לפני הטנקים והאפשרויות האוויריות ולהבין את הקושי הגדול.
האוסטרו הונגרים והגרמנים שסייעו להם בהמשך ישבו בכוחות גדולים על קו ההרים וחששו מהתקדמות האיטלקים מזרחה. ב1917 האיטלקים הגיעו כבר למימדי צבא גדול כמו בעלת בריתם, צרפת. באוקטובר 1917 פתחו האוסטרו הונגרים במתקפה דרך שני צירים האחד באזור בובץ' והשני בטולמין. במערכה השתמשו גם בגז רעיל שהמית המוני חיילים איטלקים. האיטלקים ששכחו לפוצץ את הגשרים על הנהר כותרו. בקאפורטו (קובריד של היום) הם פוצצו את הגשר מוקדם מידי ולכן לא יכלו לסגת מכאן. כל יתר האיטלקים פתחו במנוסה עד לנהר פיאווה Piave הנשפך לים האדריאתי קצת מזרחית לונציה.
לאחר הסרט הסתובבנו בחדרי המוזיאון שתיארו את מהלך הלחימה, הקרבות בשוחות, כלי נשק, מפות, הטיפול הרפואי וסיפור חיי היום יום של החיילים והאזרחים בשני החורפים שעברו עליהם כאן בזמן המלחמה.

מהמוזיאון המשכנו למפל קוזאק היפהפה. הדרך למפל נעימה ומעניינת, עוברים בתוך יער על גשרוני עץ קטנים עד שמגיעים לשביל עץ הצמוד להר ולפתע בין הסלעים רואים בריכת הטורקיז והמפל הנשפך אליה.
בדרך חזרה עברנו על גשר תלוי ומתנדנד מעל נהר הסוצ'ה, שאורכו 52 מ'. ובצד השני ראינו ביצורים של הצבא האיטלקי מימי מלחמת העולם הראשונה.

המשכנו לקמפינג הקרוב לתחילת העליות לעבר מעבר ההרים ורשיץ'. המידע למחר לגבי מזג האוויר לא מזהיר, באזור הבוקר אמור להתחיל גשם. אנו מחליטים לנסות להתחיל מחר ממש מוקדם כדי לזכות למראה נוף נקי במעבר ההרים.




אור בנהר הסוצ'ה

המוזיאון בקובריד

מפל קוזאק


05/08/2010 סלובניה- מעבר ורשיץ', קרנסקה גורה, תרמה צ'אטז'



תוכניות לחד וביצוע לחד, קמים בשמונה, אבל מתארגנים מהר ובשמונה וחצי כשהשמים כמעט נקיים לגמרי מעננים אנו זזים.

הנסיעה היא בתוך הפארק הלאומי טריגלאב, הנוף יפה מאוד והכביש תלול, מפותל ומוקף ביער. בכל פיתול שלט עם מספר הפיתול וגובהו מעל פני הים. אנו מתחילים מפיתול 50 ויורדים מטה (במספרי הפיתולים).
עוצרים ממש לפני מעבר ההרים לתצפית נוף מדהימה כשהשמיים כבר עם עננות אך גבוהה שעדין לא פוגמת בנוף. ממש מולנו פסגתו של הטריגלאב בעל שלושת הראשים, ההר הגבוה ביותר בסלובניה גובהו 2864 מ' והוא מופיע כסמל על דגל סלובניה.

עוברים במעבר ההרים ורשיץ'Versic 1611 מ'. ממשיכים לנקודת תצפית נוספת על הר פריסנק Prisank וצופים ב"חלון הגדול של פריסנק" שנפער בתוך סלעי הענק של ההר (אורך 40 מ' גובה 80 מ') וב"פיה הגדולה" Ajdovska Deklica ילדה פגנית שזו בעצם דמות החקוקה בסלע שנוצרה כתוצאה משחיקת הסלע. סביב הדמות נרקמו אגדות הקשורות לזלטרוג האייל בעל קרני הזהב, חיה מיתולוגית סלובנית, שכבר פגשנו על אגם בוהיני.

עצירה נוספת ליד פיתול 8 כדי לראות את הקפלה הרוסית. הקפלה צבעונית ובנויה מעץ. לצדה אנדרטה לזכר אלפי שבויי מלחמה רוסיים ממלחמת העולם הראשונה, שהועסקו בבניית הכביש, כדי לאפשר העברת מזון וציוד צבאי לחזית האוסטרו הונגרית בעמק הסוצ'ה.

סיימנו את הפיתולים, יחסית לא כל כך נורא, וממשיכים לקרנסקה גורה Kranjska Gora. גם כאן עולים ברכבל לראש ההר ויורדים בהנאה במגלשת ההרים.

בדיוק בסיום העננות גוברת ומתחיל לרדת גשם חזק, תיזמון מעולה.
מחליטים לבלות את שארית היום בפארק המים בתרמה צ'אטז' שהוא בעצם גם קמפינג. כבר אחר הצהריים, אמנם כאן מזג האויר נעים אבל כבר קצת קריר אז החלטנו לבלות את היום באזור המקורה ומחר את הבוקר באזור הפתוח. נכנסנו והופתענו מהעושר הרב. במקום שלושה אולמות עם בריכות גדולות מאוד.
בבריכה הראשונה אזורי ג'אקוזי, גשרים ומפלונים. בבריכה השנייה בריכת גלים עם מגלשות. הבריכה השלישית היא בריכת ילדים עם סירת פיראטים, מגלשות. ואזור עם מגלשה נוספת גדולה ומתפתלת המובילה למסלול חיצוני. מבלים ארוכות ולאחר שכבר מאורגנים בקראוון מתחיל גשם חזק מאוד, שמחים שוב על התזמון המוצלח ומקוים למזג אוויר נעים מחר בבוקר.





ערן מצביע על החלון בהר פריסנק והילדה הפגנית

מגלשות הרים בקרנסקה גורה

פארק המים בתרמה צ'אטז'


חזרה