חזרה

צ'אנג מאי לבנגקוק 27/09/2012



היום מוקדש לקורס בישול תאילנדי. נטע קמה עם כאבי בטן, כנראה רגישות לאוכל השונה מאוד ממה שרגילים בבית. ברוב היום נטע שכבה בצד.
לאחר בחירת המנות השונות, התחלנו ביציאה לשוק קבלת הסבר על המצרכים השונים ואיסופם לקראת הארוחה שנכין. חתכנו, כתשנו, ערבבנו, כשלנו ובעיקר טגנו בשמן עמוק את המאכלים השונים. בסוף כל מנה שהכנו ישבנו לאכול אותה. זה היה מעניין ומרתק מאוד וגם טעים ברובו. לאט לאט התמלאנו עד שממש הרגשנו עייפים מרוב שובע. עשינו הפסקה לפני שתי המנות האחרונות. ערן קפץ לשתות קפה והאחרים שכבו לנוח. לאחר מכן המשכנו בבישול כשהקינוח במיוחד זכה להצלחה מרובה.
במהלך היום נטע התאוששה לאט לאט, ובסוף אפילו אכלה קצח, אבל קורנפלקס מהבית, לא לקחת סיכון.

בשלוש כבר מהרנו להספיק להגיע לרכבת הלילה. עובדת המקום הסיעה אותנו לתחנה כשבדרך עוד עצרנו בחנות צילום לקנות כרטיס זכרון חדש, שחשבנו שנהרס, למצלמה הגדולה. אך מסתבר שהבעייה היא במצלמה עצמה.

הגענו לרכבת, הצטיידנו בנשנושים ועלינו לקרון מספר 11. הופתענו לטובה, יש מיטות רחבות, מצעים ושמיכות. הרכבת יצאה בדיוק בשעה ארבע אחר הצהריים, אנו אמורים להגיע לבנגקוק בשעה שש וחצי בבוקר, כלומר 14.5 שעות נסיעה. היות שלרכבת המהירה יותר, של 12 שעות נסיעה ב9 בערב אין מיטות, נסענו ברכבת זו ובהתחלה היא עצרה בדי הרבה תחנות. בהתחלה 14 שעות נשמע נורא, אבל הזמן עבר בכייף. אור מיד התחילה לבצע תרגילים וקפיצות בין שתי קומות המטה. תוך כדי כך שחקה עם נטע בטריוויה. ולדה השלימה קצת שעות שינה ואראל למדה על המוצר אותו היא אמורה למכור בלונדון.
הנוף היה יפה, הכל ירוק והרבה מאוד שדות אורז לצידי הרכבת. היה קר מאוד ברכבת, ניסינו מספר פעמים לבקש שיעלו את הטמפרטורה, אך ללא הצלחה רבה. בשבע הסדרן התעקש לסדר לנו את המיטות. אחר כך שיחקנו כולנו ארץ עיר כשהוספנו עמודה לדברים מתאילנד. היה מצחיק ומהנה. בעשר התחלנו להתארגן לשינה, כל אחד במיטתו הסיט את הוילון סביב ונרדמנו. ישנו די טוב, ואם לא היה קפוא זה היה יותר טוב. ב6 התחלנו להתעורר. הסדרן אמר שעוד 40 דקות נגיע. אבל אז בערך בשש וחצי הרכבת עצרה בשכונות העניות של בנגקוק, פחונים ישנים והרבה לכלוך. לבסוף בשמונה הגענו לתחנת הרכבת. .



בקורס בישול

בקורסבישול

ברכבת לבנגקוק
חזרה