חזרה

8/04/2014 מפרנקפורט לבאדן באדן

יצאנו בארבע לפנות בוקר מהבית, שעה ועשרים ואנו כבר בשדה התעופה. מגלים ששכחנו את היורו בבית אבל אל דאגה בסוף מוצאים אותם בכיס אחר. נחיתת ביניים לשעה באיסטנבול. הכל הולך חלק ואנו כבר כאן בפרנקפורט. מקבלים רכב שכור מדהים, פורד מונדאו, עם תא מטען ענק לכל התיקים וכל פלאי הטכנולוגיה בפנים.
יוצאים לדרך קצת עייפים, הרגשה שרוצים להגיע לצימר ולנוח. בסוף מחליטים לעצור באמצע הדרך בדיוק, בהיידלברג Heidelberg. נשמעה מאחור קצת בהלה, שאנו הולכים לעלות כ300 מדרגות לטירה, אבל בסוף הגי.פי.אס הביא אותנו במעלה ההר, ממש עד לטירה.

Schloss Heidelberg הטירה נמצאת בגבעה המשקיפה על העיר ועל נהר נקאר. הנוף מלמעלה מדהים. עוד בנסיעה ספרנו את סיפור הטירה, שנבנתה לפני כ800 שנה במאה ה13, נשרפה פעמיים מפגיעת ברק, ניזוקה קשה במלחמת שלושים השנים והפרטים המרתקים על אליזבט שרלוט שנולדה בטירה. ממש טלנובלה מודרנית על נסיכת חבל פלטין, שלאביה הייתה פילגש שילדה לו 13 ילדים. כשאמא גילתה זאת, כנראה כעסה מאוד ותקפה את הפילגש. כעונש בעלה כלא אותה לכל ימי חייה בדירה ואת אליזבט שלחו לדודה שלה, סופיה. אליזבט נהנתה אצל דודתה אך נאלצה לחזור לטירה בגיל 11 ולחיות עם אביה והפילגש וילדיהם.
בגיל 19 משיקולים פוליטים, אביה השיא אותה פיליפ הראשון נסיך צרפת אחיו של לואי ה14 מלך צרפת. גם נישואין אלו לא היו טובים לאליזבט היות ופיליפ היה הומוסקסואל, אליזבט התגעגעה לטירת היידלברג אך נאלצה לחיות בצרפת. כשאחיה נפטר, לואי ה14 רצה את טירת היידלברג בטענה שהיא שייכת כעת לאליזבט. כשלא קיבל את מבוקשו ב1688 שלח את חיילותיו לשרוף את כל העיר. לאליזבט היה קשה לראות את מקום הולדתה נהרס. המקום לא נהרס לגמרי, שופץ וכפי שהזכרנו שוב נפגע ממכת ברק. במאה ה19 היא שופצה ותוקנה בכחצי מליון מרק גרמני.
מראה הטירה הענקית עם חלק שלם של מגדל שהתמוטט, ושוכב בתוך התעלה שסביב הטירה מרשים מאוד. בטירה נכנסנו גם למוזיאון הרוקחות בו אוסף ענק של תרופות, תכשירים, אביזרים ומכונות להכנת תרופות מימי הביניים ועד עכשיו. אור קצת סבלה מהריח האופייני, אבל היה מעניין. עברנו למרפסת הטירה, הרוח היתה חזקה אבל הנוף של כל העיר הפרוסה והנהר עם הגשר העתיק והירוק ממול היה מדהים.
נכנסנו גם למרתף בטירה ושם גילינו חבית גדולה של יין. ערן מיד התנדב להצטלם איתה. נכנסנו יותר פנימה וגילינו להפתעתנו חבית ממש ממש ענקית של יין. חבית בקוטר של 7 מטרים ואורך של 8.5 מטרים. טפסנו במדרגות העץ את מעל החבית. כבר היה ממש קר ומאוחר, ירדנו לעיר העתיקה ואכלנו במסעדה נחמדה בעיקר הרבה שפצלך ברוטב גבינה ולקינוח מוס שוקולד עם מנדרינה טעים מאוד.

השעה כבר תשע ואנו ממהרים לדירה בבאדן באדן. למזלנו לפני שכולם נרדמו לכך שעלינו בטעות על האוטוסטראדה לכיוון פרנקפורט ההפוך כמובן מכיווננו. תיקון קליל ותוך שעה הגענו לרחוב בו נמצאת הדירה. השארנו את הבנות חורפות באוטו ויצאנו למסע איתור הדירה וכניסה אליה, זה היה מסע ארוך ומפרך בחושך ועייפות רבה. ראשית היה צורך להבין היכן בית מס 12 מצאנו את בית 10 מולו בית 18 ולידו בית 14 הלכנו הלוך וחזור עד שבפינה היה מוחבא טוב בית 12. הכל כמובן חשוך ונראה ריק לחלוטין השעה כבר עשר וחצי בלילה, מאוחר מאוד כל גרמניה נמה.
עכשיו התחיל משחק חפשו את המטמון, סליחה את המפתח. לאחר צלצול בכמה דירות ללא תשובה מצאנו פתק המסביר שיש רמז למפתח למטה בגינה משמאל. ירדנו למטה, מזל שיש בנייד פנס. ושם בין כל הניירות הדבוקים על הדלק נמצא עוד רמז, המפתח מעל הפח הירוק. חיפוש ארוך מעל הפח לא העלה דבר במשך זמן רב. לבסוף הבנו שהקופסה הקטנה שנראית כמו ממסר פחת היא המקום בו המפתח מוחבא. יש, שמחה רבה, אבל אז מתברר שכדי לפתוח את הקופסה הפנימית בה נמצא המפתח צריך לסובב את גלגלי השיניים לפי קוד מסויים. טוב בלית ברירה התקשרנו לבעל הדירה, שהסתבר ששלח לנו את כל הפרטים במייל, אבל אנחנו לא קבלנו דבר. קבלנו את הקוד, פתחנו את הדלת החיצונית למעלה, עדין לא ידענו איזו מהשלוש דירות שלנו, אבל לא נורא בעל הדירה הנחמד הגיע עם בתו תוך כמה דקות והכול סודר והוסבר. הדירה גדולה ונוחה, מאובזרת בכל מה שצריך. מקלחות מהירות ולמיטה. לילה טוב.



נוחתים בפרנקפורט

Schloss Heidelberg

Schloss Heidelberg

Schloss Heidelberg

Schloss Heidelberg

הנוף ממרפסת הטירה






חבית היין בכניסה

וזו חבית היין הגדולה

נטע וולדה על חבית היין הגדולה

גני הטירה





חזרה